ספר משכנות הרועים· רבי עוזיאל אלחאייק
שי"ן · אות מה
שבועה ראובן ושמ' שותפים בעסק מש"ומ והסכימו להתפרד איש מאת רעהו וע"י שבשביל ההפרשים שנפלו ביניהם וכל אחד חושד בחבירו וכל אחד טוען על חבירו טענת בריא באיזה חלק מהתביעות שבועה ונתחייבו בב"ד שבועת השותפות וכל אחד מהם מגלגל על חבירו מה שטוען עליו וראובן נפל למשכב ויכבד עליו חוליו ושמ' רוצה להשביעו וראובן טוען יתנו לו זמן עד שיבריא וישבע ושמ' השב ישיב כיון שהוא שפוי בדעתו כשאר הבריאים ישבע לי עכשיו יורה המורה לצדקה ויבא שכמ"ה:
זאת אשיב אתה דע לך דמור"ם ז"ל סימן ק' פסק בשם המרדכי אין נותנין זמן לשבועה אלא ביום הכניסה הא' יש לו לישבע עכ"ל וכעת לא ראיתי חולק בדבר זה איברא בנ"ד שהוא חולה ומד"הד מתוחה לפניו וכמ"ש ז"ל חלה ג' ימים דומה כמי שהכניסוהו לגרדום וכו' וחיישינן שמא יבא לידי עונש ח"ו ודומה לזה כתב מור"ם ז"ל בא"ח סי' תכ"ב משם מהרי"ל ז"ל דאין משביעין בעשרת ימ"ת בב"ד עד אחר יו"הכ ע"ש אלמא אע"ג דנתחייב שבועה בב"ד משום יימ"ת וספרין פתיחו משהינן ליה עד אחר יו"הכ אע"ג דאיכא למיחש למיתה של הנשבע אפי"ה עדיף לן שלא להביא עליו עונש ממה שנשהה השבועה ודחינן השבועה עד אחר גמר דין של מעלה שהוא אחר יו"הכ ה"נ נימא הבא בנ"ד כיון שמד"הד מתוחה עליו אין משביעין אותו עד שיבריא ואע"ג דאיכא למיחש דילמא מיית ליה מיהו איכא למדחי דשאני התם משום דהעולם כולו נדון ולעולם יראה האדם כאלו העולם שקול מחצה על מחצה וע"י שבועת שקר מכריע כל העולם כולו לכף חובה הילכך דחינן שפיר ליחיד במקום צבור אבל בנ"ד שבין אדם לחבירו שלא יחול העונש אלא על הנשבע לשקר לית לן בה תדע אטו מי שמתחייב שבועה לחבירו והתובע ברור לו שהאמת אתו ויודע באמת שאם ישבע הנתבע שאינו נשבע אלא על דבר שקר מי אמרינן דלא משביעינן ליה א"כ עקרת שבועת התורה והמשנה והיסת אלא לאו ש"מ דשאני לן בין דבר הגורם עונש לכל העולם וכמ"ש ה' הלבוש ז"ל והט"ז ז"ל שם בא"ח להיכא שאין חל העונש אלא על היחיד הן אמת שדבר זה באם יודע בחבירו שנשבע לשקר אם משביעין אותו או לא כבר כתבנו לעיל במערכה זו סי' ל"ד פלוגתא דרבנן נו"ן בזה. שו"ר למור"ם ז"ל בסי' צ"ו שפסק משם ה' בנימין זאב ז"ל דאין משביעין אשה מעוברת ע"ש אלמא דאפילו בחששא דחד נמי חיישינן ולא משביעינן שמא תלכד בעונש השבועה ח"ו ה"נ דכוותה כיון דמוטל על ערש דוי דילמא סבר שאין לו בידו וישבע וכבר מד"הד מתוחה לפני החולה ויבא לידי עונש השבועה חלילה: