אור ברסלב
ספר משכנות הרועים שי"ן › אות מא

ספר משכנות הרועים· רבי עוזיאל אלחאייק

שי"ן · אות מא

אות מ

שבועה קי"ל שבועה דאוריית' צריכה נק"ח בס"ת כמ"ש בטוש"ע סי' פ"ז סט"ו וכתב ע"ז מור"ם וי"א דס"ת לאו דוקא אלא ה"ה שאר ספרים שיש בהם שמות מהרי"ו וכו' עכ"ל וספר תשו' מהרי"ו ז"ל שממנו חוצב דין זה לא ראיתיו עד הנה והדבר תמהני איך יצוייר ששאר ספרים עדיפי מתפילין דלא שקלי' להו לאשתבועי אלא לנק"ח והתימה מהסמ"ע שכ' משמע דשאר ספרי עדיפי מתפילין וכו' ע"ע דאיך אפשר למימר הכי וכבר נתעוררו ע"ד מוהרי"ו ז"ל הרב ט"ז והש"ך ז"ל ע"ע ומה שרצה ללמד זכות הט"ז ז"ל בזה דבדורות האחרונים הקלו בשבועה כמ"ש לקמן סי"ט ואפשר דגם בזה נהגו להקל ע"ע ולא ידענא תנא אהיכא קאי שאם למוד הזכות הוא על מהרי"ו ז"ל הא ליתא דמהרי"ו ז"ל קא' גמר למלתיה מדברי הרא"ש ז"ל דבעיקר דינא משתעי ואי על מור"ם ז"ל אכתי לא אפרוק מחולשא מהרי"ו ממאי דקשה להרב ז"ל ותו דא"ה איך מייתי לה בד"מ והעלה אותו על המפה ולא אמר ולא מידי למימר דהאידנ' ל"ד ס"ת וכו' ועוד דהו"ל למור"ם ז"ל למתני האי דינא בסי"ט ולא הכא דמיירי בעיקר הדין ועוד אכתי קו' במקומה עומדת כיון דהאידנא הקילו אמאי גבי ת"ח העמידו דבריהם להשביעו בתפילין דחמיר משאר ספרים כמ"ש הוא ז"ל ועלה בדעתי קל"ה כמות שהיא לומר כמ"ש מהרי"ו דל"ד ס"ת אלא ה"ה שאר ספרים ר"ל חומשין הכתובין כהלכתן אלא שאין דין ס"ת עליהן איכו השתא חל עלינו חובת ביא'ור דהשתא צ"ל חומשי עדיפי מתפילין דלשאר אינשי דעלמא בס"ת או בחומשים אבל לת"ח מסתייה בתפילין והנה בס"פ מי שמתו אהא דאמרינן התם ס"ת צריך מחיצה עשרה כ' התוס' דוקא ס"ת וגם בחומשים יש להחמיר כמו בס"ת אבל בשאר ספרים דיים בכיסוי בעלמ' עכ"ל ולא נתבאר בדבריהם תפילין מה תהא עליהן אי דיינינן להו כס"ת וחומשין או לשאר ספרים ולעיל מניה איתא תו התם תניא בית שיש בו ס"ת או תפלין אסור לשמש בו עד שיוציאם או יניחם כלי תוך כלי וכתב הרשב"א ז"ל בחידושיו דהא דמהני כלי בתוך כלי דוקא לתפילין וה"ה לשאר ספרים ולא לס"ת דבעי מחיצה עשרה ע"ש למדנו דחומשין כס"ת לא מהני בהו כיסוי כלי תוך כלי אלא מחיצה יו"ד ותפילין ושאר ספרים תסגי להו בכלי תוך כלי ומ"ש התוס' דיין בכסוי בעלמא ר"ל כלי תוך כלי לאפוקי מחיצה עשרה והתוס' והרשב"א אמרו דבר א' ולזה יש ליחס דעת מהרי"ו ושאר ספרים דקאמר היינו חומשים דעדיפי מתפילין אלא דס"ס לא עדיפי כס"ת ומ"ש שיש בהם שמות הקודש אע"ג דלא הוו כס"ת מ"מ הרי יש בהם שמות וחשיבי קצת כס"ת וזה שלא כדעת רש"י שכתב שם שצריך מחיצה עשרה ולהניחם בכלי תוך כלי ודוקא לתפילין ולא אס"ת אלא דבעי מחיצה עשרה ודוקא ס"ת אבל ספרי הקדש חומשים כיון שאינם עשויים בגלילה סגי להו בכלי תו"ך ע"ש והתוס' לא חילקו בחומשים שעשויים בגלילה לשאינם עשויים ומרן בב"י בא"ח סי' ר"ן כתב ואפשר מה שהשוו התוס' חומשים לס"ת בחומשים העשויים בגלילה דוקא עכ"ל ולפי מאי דכתיבנא ליישב דעת מהרי"ו א"א לומר כן דמיירי בחומשים העשויים בגלילה ומחוורתא כדאמ' מ' דמוקמינן לסברת מהרי"ו ז"ל כדעת התוס' כפשטן קושטא קאי דליכא למימר הכי בדעת מהרי"ו דאיהו ז"ל מסייע למלתיה מדברי הרא"ש ז"ל שכתב ס"ת או שאר חפץ כמ"ש ה' ט"ז משמו ובהרא"ש ז"ל ר"פ שבועת הדיינים כתב וז"ל או שאר חפץ של מצוה ע"ש ולא קרו רבנן לחומשים חפץ של מצוה והיה נ"ל לומר דהרא"ש ז"ל לצדדין קאמר וה"ק למחוייב שבועה דאורייתא בס"ת ואי שבועת היסת היא תסגי ליה בנקיטת חפץ של מצוה וכ"הג כתב הט"ז ז"ל לחלוק על מהרי"ו ז"ל ע"ע אלא דלפי"ז צ"ל דהרא"ש ז"ל מכת הסוברים דשבועת היסת נמי בעי למנקט חפצא בידיה וכדעת רש"י ז"ל לחד לישנא ועיין בתוספות כתובות דף פ"ח בד"ה ומייתי לה וכו' ובגיטין דף ל"ה בד"ה לא שנו ובשבועות דף מ"א בד"ה מאי איכא ע"ש הא ואי ליתא דהרא"ש ז"ל בשבועות שם בתוספותיו ופסקיו חלק על סברא זו ובמ"א יתבאר פרט זה בס"ד:

ואולם לא תעזוב נפשי לשאו"ל מה שנוהגים הב"ד של כת הקודמים אשר היו לפנינו לפנים ולפני לפנים אשר שמענו ונדעם זכר כלם לחיי עד גם אנחנו צעירי הצאן צאן קדשים אוחזים מעשה ידיהם של צדיקים נו"ן דמי שנתחייב שבועה דאורייתא פותחין לו את היכל הקדש ומניחין ידו על התיק שיש בו ס"ת ואומר וחק הד אתורה שאיני חייב לו אלא כ"וך או שאיני חייב לו כלום ולהכחיש את העד וכן בשאר שבו' של תורה אמנם בשבועות היסת מניח ידו על איזה ספר שיהיה בספרים המודפסים ונשבע בלשון האמור ונפטר ואחר האחרון אני בא לדעת בספרי הדפוס אם יש בהם קדושה כגון התנ"ך המודפסים ושאר ספרים של תורה שבע"פ דאם יש בהם תורת קדושה או לא דיש פנים לומר דאין השראת קדושה אלא על האותיות שהם ע"י הכתיבה וס"ת ותפילין ומזוזות יוכיחו דבעינן בהו כתיבה ממש ולא דפוס ומה גם במודפסים ע"י עכו"ם שהדעת נותנת שאין חלות שם קדושה עליהם: וראיתי להרב השלם הרמ"ע מפאנו ז"ל בתשו' סי' צ"ג שהכשיר לכתיבת הגט בדפוס דלא הוי אלא חק יריכות וכשר בגט אע"ג דסתו"ם חק יריכות נמי פסול וכו' אבל הכא בדפוס שלנו עיקר הכתיבה בדיו וכו' ויותר מזה לומר לכם בדפוסים האלו וכו' עש"ב כנראה דקרוב לו' דאפילו בסתו"ם הדפוס מקרי כתיבה כשהוא בדיו וראיתי להרב משאת בנימין בסי' צ"ט שהביא תשו' הרמ"ע ז"ל הלזו והרחיב העמיק בענין זה ובהסכמ"ה עלה דספרי הדפוס ישנם קדושה כספרים הנכתבים ע"ש מה שהאריך והרב מג"א ז"ל ריש סי' רפ"ד כתב דהדפוס כתיבה מעליא הוא ורמז לתשו' הרמ"ע וה' משאת בנימין ז"ל הניתנים למעלה גם משם ה' לחם חמודות ובסי' של"ד סקי"ז כתב דגם בדפוס היה נראה לאסור דכתי' מעליא היא כמ"ש בסי' רפ"ד גם הרב פרי מגדים סי' ר"ס סקי"ח כתב בפשיטות דספרי הדפוס יש בהן קדושה גם אשו"ר לה' גט פשוט סי' קכ"ה סקט"ו דף קמ"א סוף ע"ב כתב וז"ל וחקיקה הואיל ואתא לידן נימא ביה מלתא לפי ששמעתי אומרים דאין בספרים הנדפסים קדושה כמו הנכתבים בכתיבה ולי נר' דאין לחלק והאריך בזה ע"ש גם הרב מוהר"י נבון ז"ל בס' גט מקושר דף ע' ע"ד כתב על דברי הרב גט פשוט ונכון הוא וכו' ולדעת כלם המזלזל בספרים הנדפסים עתיד ליתן את הדין וכו' עכ"ל עין רואה חבל נביאים סיעת"א דשמיא נמנו וגמרו דהספרים הנדפסים כלם קדושים ושפיר דמי להשביע בהם והנשבע בהם לשקר חטאו ישא האיש ההוא ב"מ. האמנם עדיין יש חיקור דין לומר דע"כ לא קאמרי' רבנן ז"ל אלא בספרים הנדפסים ע"י ישראל כי ישראל קדושים הם אבל הנדפסים ע"י שאינם בני ברית הרי הם כזבים מהיכא תיתי להו קדושה וכבר מלתא אמורה ס"ת שכתבו גוי יגנז:

וראיתי להלק"ט ח"א סי' ט"ו שואל בענין על הנשבע בגמרא הנדפסת ע"י גוי אי הויא שבועה או לאו והשיב דבנדפסת ע"י ישראל לא תבעי לך כי קמבע"ל בנדפסת ע"י הגוי ומסיק הנדפסים לדעת ישראל יש לטעון שיש בהם קדושה עכ"ל וכעת ראיתי להרב בני חיי סי' רפ"א שהביא תשובה להרב מוהר"י הלוי שהרב ז"ל שאוג ישאג שאגת אריה והרבה להשיב אפו ול'ו יעיר כל חמתו חמת מלך על המתפללים וקוראים בתורה בסדורי תפלות הנדפסים ע"י גוים שאין זה מברך אלא מנאץ ע"ש שהאריך וה' מוהר"י בן פורנא ז"ל עמד בפרץ להשיב חמתו ומה גם כי אלו הגוים בז"הז אינן עובדים ע"ז אלא שאוחזין מעשה אבותיהם בידיהם עש"ב ולא רציתי להאריך בזה כי כבר גדולי רבני האחרונים האריכו למעניתם הלא המה ה' דבר משה ז"ל תא"ח סי' י"ט. וסוף ח' ח"מ השייך להלכות צניעות והרב בית דוד חא"הע סי' נ"ה וסי' נ"ח מהספר והרב בארות המים א"ח סי' ג' והרב אהל יוסף סי' ג' וע"ע לה' שבות יעקב ח"א סי' ט"ו ולענין דינא נלע"ד דאין להשביע בספרים הנדפסים ע"י גוים דלדעת רוב הפוסקים דאין בהם קדושה כ"כ לישבע וכמו שהעיד הרב המגיה בט"ז. ושכך היה הוא ז"ל נוהג ע"ע ודע לך אע"פי שרוב הפוסקים ס"ל דבשבועת היסת לא בעי נק"ח כמו שרמזתי ואבאר לקמן בס"ד ומנהגנו להניח ידו על ס' הדפוס וכמ"ש הלק"ט שם. אמנם בשבועה אע"ג דבעי למנקט ספר תורה בידיה כבר נתבאר בתשו' הגאונים שבס' שערי צדק בחלק חמישי משער ד' סי' דף ע"ו ע"א דאין אדם רשאי להשביע בס"ת דמשרבו הרצחנים בטלה עגלה ערופה וכו' אלא כך אנו עושים מביאים מטה של מת וכו' ע"ש גם הרב הערוך בערך היסת האריך בזה והרמב"ם ז"ל בס' פאר הדור סי' קמ"ה העתיק דבריו וכתב מהר"ם בר ברוך ז"ל בתשו' הארוכות סו"סי קכ"ב וכן תקנו הגאונים שלא להשביע בס"ת אלא החזן נוטל ס"ת בזרועו ומחרים בארור וכן פסק הר"ן גאון והר"ן גאון ז"ל ע"ש והטור סי' פ"ז סל"ה אחר שהביא דברי רש"י והרמ"ה ז"ל סיים מיהו אידי ואידי צריך ליה למנקט ס"ת בידיה ע"ש וזה כד' הרב הערוך והרמב"ם ז"ל שנמשך אחריו כמדובר אבל לדעת רב האיי גאון ז"ל המובא בספר שערי צדק שם והר"ן גאון והר"ן גאון ז"ל אשר הובאו בתשו' מוהר"ם ז"ל ס"ל דחזן הכנסת הוא האוחז ס"ת בזרועו וכמ"ש הרמב"ם בפי"א מה' שבועות דין י"ג לגבי היסת מה שהחמירו בה ע"ש בהשגות שמפי השמועה גמר לה לתקנת הגאונים ועיין במרן הכ"מ ז"ל שם וכבר כתבנו עיקר מנהגינו ועיין שם בב"ח ז"ל סל"א ובהש"ך שם סקמ"ד וע"ע לה' המני"ח שם מ"ש ע"ד אביו ז"ל בלק"ט סי' ט"ו:

וחדשות אני מגיד שמצאתי להריטב"א ז"ל חידושיו לשבועות במאי דשייך לדף ל"ח דף קל"ז ע"ב מהספר שכ' והא דאמרינן שבועה בס"ת לאו סו"ד ס"ת ממש אלא אפילו בכתובים חומשים כמנהגינו בקונטריסים ובלבד שיהיה שלם כולו לאיים עליו עכ"ל וזה נראה לכוין דעת מהרי"ו לפי מ"ד בעניותין ומ"ש רבינו האיי גאון ז"ל בתשו' שבס' שערי תשובה סימן קמ"א וז"ל וששאלתם בנשבע בעשרת הדברות בס"ת אין לו הפרה לעולם שכיון שיש בעשרת הדברות כלל התורה ומקראות והזהרות כס"ת הן ואין לו הפרה והרב בר גלוני כתב אפשר בהאי דנשבע בספר תפלות ותחנונים נקיט ליה בידיה א"נ בדאמר בו וכמה שכתוב בו עכ"ל ונראה דע"כ ל"ק דס' תפלות ותחנונים דהוי שבועה אלא דוקא לענין שבועת ביטוי אבל לענין שבועה בדין לא מהני. וכתב ה' מהר"ם ב"ב ז"ל בתשו' שם סי' ק"ך וששאלת מי שנטל ס' תחנונים או שאר תפלות וסליחות ושאר כתבי הקודש ונשבע באותו ספר וכו' כך הראוני מן השמים דשבועה זו כשבועת ס"ת מה ס"ת יש בו שמות של הקב"ה כך אלו הספרים ויש בהם פסוקים של מקרא ולא עוד אלא כיון שיש בו כל אותיות אלף בית הרי מצטרפים אותיות אלו לכמה שמות ולכמה גופי תורה אין התר לשבועה זו עכ"ל ה"נ לא קאי אלא אשבועת ביטוי דוקא וכדכתי' וכן מפורש יוצא בדברי הריטב"א ז"ל בחי' שם באורך קצת ועיין בטוש"ע י"ד סי' רל"ו ומרן ב"י שם וסי ואין להאריך ועיין לה' בית דוד בחא"הע "הע סי' נ"ה מהספר שעמד בתשובת מוהרי"ו ז"ל:

תוכן העניינים

ספר משכנות הרועים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה