ספר משכנות הרועים· רבי עוזיאל אלחאייק
שי"ן · אות לז
שבועה יש לו לדיין להשביע במקום שאינו חייב שבועה מצד הדין אם עושה כדי לברר האמת מור"ם ז"ל בהגהה סי' ט"ו ס"ד משם מוהרי"קו ז"ל שורש קפ"ז ע"ש ומסתמיות דבריו ז"ל נראה דלא שנא שבו' היסת לא שנא שבו' בנק"ח אין לדיין אלא מה שעיניו רואות וכן מתבאר מדבריו ז"ל בסי' פ"ז ס"ך שכתב וכן יש רשות לדיין להשביע בנק"ח במקו' שא"צ משם מהרי"ו ז"ל ופשוטן של דברים מוכיחין דאפילו במקום שא"צ כלל וע"ז כתב הסמ"ע שם כפול הוא ע"ש וס' מהרי"ו לא ראיתיו עד הנה דאיכא למימר דה' מוהרי"קו ז"ל באינו חייב שום שבועה כלל אהא קאמר דהרשות נתונה ביד הב"ד להשביעו והיינו שבו' היסת דוקא ומהרי"ו מיירי במחוייב מיהא שבועת היסת ועלה קאמר דכח ב"ד יפה להשביעו בנק"ח ודבר הלמד מעניינו והשתא מא"ח ומא"ח ותרוייהו מצרך צריכי. איברא דהמדקדק בדברי הגאון מוהרי"קו ז"ל דלא אמרה למלתיה אלא בדיין שנברר לדון אפילו נגד הדין דוק ותשכח גם במפתחות שם אלא דמדברי מהרי"ו ז"ל לפום מאי דשמיע ליה להסמ"ע ז"ל נראה פשוט דבכל דיין קאמר ועוד כתב הכנ"הג ז"ל בסי' ט"ו אות י"ד בהג"הט משם מוהר"ם מינץ ז"ל סי' ס"ד שאם יודע הדיין הענין ואחד מהם נתחייב שבועה ויודע ששבועתו זאת לשקר הרשות בידו להפכה לשכנגדו עכ"ל וחפשתי בתשו' מהר"ם מינץ ז"ל ולא מצאתי ולענ"ד תלמוד ערוך הוא בידינו כתובות דע"ה בעובד דדביתהו דר"ן ואפכה. ר"ן אשבועתיה ע"ש ובמאי דכתיבנא לעיל במערכת אות א' סי' ע"ש בס"ד: