אור ברסלב
ספר משכנות הרועים קו"ף › אות מט

ספר משכנות הרועים· רבי עוזיאל אלחאייק

קו"ף · אות מט

אות מח

קנס קנס שעושין בשידוכין כתב מרן ז"ל בשלחנו הטהור סימן ר"ז דלא הוי אסמכתא כי כדאי הוא להתחייב לחבירו דמי בושתו ועיין בתשו' הרדב"ז ח"ב שבשני סי' תקצ"א ועיין לה' משפט צדק ח"א סי' א' ומ"ש בסי' ב' משם הרב מוהרח"ש ז"ל ובסי' ד' משם ה' ישראל אבא ז"ל ובסימן ג' ובסי' ו' מה שהשיג על דבריהם וה' המחבר ספר תעלומות חכמה וכתב עלה מור"ם ז"ל ומיהו קנין בעי מיהא והש"ך שם חלק עליו דס"ל דאפילו קנין לא בעי כההיא דאם אוביר ולא אעביד וכו' וכההיא דמלמד וכו' עי"ש ועיין הרב כנ"הג ז"ל בהגהב"י ז"ל מאות ק"ץ. וזה היה מעשה בשידוכין שלא היה בהם לא קנין ולא קנס וכראות אבי הנער כי הילדה כתותי מכתת שיעורה זוטרתי היא עמד והשיא את בנו עם אחרת ויהי כשמוע אבי הנערה תבע ממנו דמי הבושת כפי מה שישומו כי רבים הם תורה וגדולה כזה דן ידין משי"ח דבנ"ד שלא הוזכר הקנס ולא קצבו ביניהם פטיר לכ"ע דבההיא דאוביר ולא אעביד חיובי מחייב אנפשיה לשלם במיטבא וכן בההיא דמלמד דוק ותשכח אבל כל שלא הזכיר הקנס יודה יודה הרב ז"ל דפטו' דמאין הרגלים לחייבו דקנסות בח"ל לאו בני העמדה והערכה נינהו אלא כשמחייב עצמו מיהא הוי כשאר קנסות שביד ב"ד לקנוס והרי הוא כמבו' שם בסי"א ובשידוכין נמי דהוי אסמכתא מ"מ כיון דחייב משום בושת אלא דחסרא לארעא פקעא ליה אסמכתא מידי דהוה בב"ד חשוב וכיוצא הנהו דמפקיעי מידי אסמכתא כיון דאיכא בושת ואסמכתא אתיא מבינייא לחיובי אף בארצות גויים אבל בדליכא קצבת הקנס במה תחייבו אי משום בושת לא מגבינן בחו"ל ואיהו לא רמי אנפשיה חיובא אלא הא מיהא דאי תפיס לא מפקינן מניה לפי מה שהאי כמו שנת' שם סי' א':

איברא דהאידנא דנהוג עלמא באתרא הדין נהגו העם שמי שנשא אשה וגירשה לא מחייב לשלומי אלא תוספת שליש על הנדוניא הקצו' ואף שלפעמים אבי הכלה הן גביר איש שוע והכניס הנדוניא יתר על כן אין הבעל חייב להוסיף עליהם כלום באופן שאינו מפסיד החתן כלום אלא שליש הנדוניא הקצובה ומעתה נחזי אנן אם בגופן שלטו לפי שעשאה כלי דאיכא בושת ופגם לא מחייב אלא סך קצוב שהוא קרוב לששים פרחים דבר השוה לכל נפש קטון וגדול ש'ם הוא בושת שידוכין גרידא כיצד שמין דאף בבושת טובא איכא בינייהו דלא דמי אהנו מעשיו ללא אהנו:

ואולם בנ"ד דאבי החתן בנותן אמתלא לדבריו יתנו עדיהן האנשים האלה שלמים וכן רבים וכי דרך וכי שיח לו רבו מצערו"ת שאינם מתאחין יציבא מלתא דבר הגורם יען הבן יקיר הגיע לפרקו והיה העלמה בת שבע היתה והאי דמי להלולא ולא לצעוריה קא מכוין פטור מדמי הבושת דמוהחזיקה במבושיו ילפי' דבעינן שיבייש בכוונה ולהכי קטן שבייש פטור וכמו שנתבאר בסי' ת"ך ולאח"ז נמצא אצלי ספר בית דוד וראיתי לו בסי' קי"ד שהאריך בפרט חיוב הקנסות של שידוכין ודעת עליון דלא שרירין ולא קיימין ועיין לו עוד בסי' י"א ובתשו' משפטים ישרים סימן י"ו עמ"ש:

תוכן העניינים

ספר משכנות הרועים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה