ספר משכנות הרועים· רבי עוזיאל אלחאייק
קו"ף · אות יח
קנס ראובן נשתדך עם בת שמעון ותנאי היה הדבר להביא לה מוהר סך כ"וך וקנס למתחרט כפי סך המוהר והקול נשמע קול דממה דקה יחד יתלחשו כי חולה היא בחולי הנק' פראנס"י ולא האמין להם יעצוהו רעיוניו לייחד הדבור עם קרובותיה ויענוה זאת העצה היעוצה לשלוח המוהר והתכשיט ע"י אמו ויתברר הדבר האמת הוא או לא והכי הוה ונסתכלה במקום הנגלה ולא מצאה בה שום דופי כי עדיין היה החולי שרוי בקרבה ולא נודע איו ואז יצאה צהלה ושמחה ולמקצת ירחין יצאו אבעבועות ונראו בעליל רח"ל. עמד השואל ושאל אם חוזר וזוכה במוהר והתכשיט אשר שגר לה דמום גדול וחולי מדבק הוא ואדעתא דהכי לא מחית אינש נפשיה לספקא יורה המורה לצדקה שורת הדין ל להיכן נוטה ויבא שכמ"ה:
זאת אשיב דבר פשוט הוא דלא אמרינן נסתחפה שדהו אלא משנתקדשה דשדה דידיה היא ומזלו גרם אבל לא במשודכת דאכתי לאו שדה דידיה הוא כמ"ש הרא"ש ז"ל בתשו' כלל ל"ד סי' א' וכתבו מרן ז"ל בב"י סי' ט"ל ע"ש ופשיטא דחולי הנז' חולי מתדבק הוא ומוקצה מחמת מיאוס ואין לך מום גדול מזה וכבר מרן ז"ל שם תמ'ה תמ'ה יקרא על הרשב"ש ז"ל שכתב צרעת לא הוי מום ויישב דבריו דלא כתב כן הרב ז"ל אלא לפי דברי השואל שתלה הדבר בטומאת צרעת אהא שפיר אהדר ליה דהאידנא כ"ע טמאי מתים נינהו ע"ש וכתבו הרב חל"ם והרב ב"ש ז"ל סי' קי"ז סקי"ב עמ"ש מור"ם ז"ל שם טען על אשתו שהיא מצורעת הוי מום וז"ל לאו דוקא מהנהו ד' מראות נגעים הכתובים בתורה אלא ה"ה שחין וכיוצא בזה מה שהעולם מחזקים למום ולא הוי מום עובר דאפשר דכל שהיתה מצורעת אף שנתרפאת קודם אירוסין הוי מום דיש לחוש שמא תחזור ודמי למ"ש לא ישא אשה ממשפחת מצורעים וכשהיתה צרעת בגופה אפשר דיש לחוש אפילו בפעם א' וכו' וצריך לתתיישב בדבר אם פטור בלא קנס כשמברר על משודכת שלו שהיה לה בילדותה חסרון הנז"ל עכ"ל והיינו בנתרפאת כבר אלא דיש לחוש לשמא יחזור וכבר בא בידינו מעשה כהאי גוונא ושאלנו את פי הרופאים בקיאין ומומחין ויאמרו כל שהוא ראוי להיות חוזר בעמוד והחזיר קאי וכך אזן ששמעה על מי שנתרפא ולאחר זמן רב חזר לסורו רח"ל גם נודע דחולי זה לא דיינינן ליה דינא דיש לה מרחץ בעיר וכ"ש דאינו ניכר ואחרון הכביד דבמשודכת לא דייקי ובדקי כמו שהעלה ה' בית יהודה ז"ל בחא"הע סי' א' ע"ש מכל הני מלי נראה לע"ד דאם כנים הדברים כמו שנאמרו בעלי"ה ניתנו לחזרה ולהשבון המוהר והתכשיט ולית דין צריך בשש אם יסכימו עמי אחי ורעי יושבי על מדין ומני ומנייהו תסתיים שמעתתא ויתקלס עלאה הלא כ"ד זעיר שם החותם בסדר לדרש את ה' משנת אז רא"ה ויספר"ה לפר"ק ושלום על דייני ישראל אכי"ר: