ספר משכנות הרועים· רבי עוזיאל אלחאייק
קו"ף · אות א
קבלת עדות. קי"ל דאין מקבלין עדות אלא בפני בע"ד כמ"ש בטוש"ע סי' כ"ח ע"ש. ראובן נושה בשמעון סך מה בלי שום ראיה ושמ' חלה את חליו כבד מאד וראובן חש בראשו אולי בא עד קצו ואינו יכול לגבות את חובו יען כי שמעון יש לו בנים קטני קטנים ע"כ הכניס עמו שני אנשים ואמ"ל מה אתה אומר בסכום שקנית בו סחורה פ' מסך כ"וך ויען ויאמר לו שמעון שלך ואין לי עמך כלום רק שכ"וך שקנה מהסחורה הנז' מונחים הם אצלך חזר ראובן ואמר לשמעון והסחורה פ' וענהו גם הסחור' האחרת היא קנויה ממעותך ואין לי בה כלום גם שאל ראובן לשמעון הסחורה האחרת המונחת תחת יד איש פ' מה אתה אומר ויען ויאמר גם היא שלך ואין לי בה שום זכות ובא לפני לקבל עדותן בחברת עוד ב' מהב"ד יצ"ו אם מקבלים עדות זה או לא ושכמ"ה:
זאת אשיב הטור בסי' ק"י אייתי פלוגתא אי מקבלים עדי צוואה ע"ש אלא דמיירי התם בקב"ע בפני האפוטרופוס אבל בדליכא אפוטרו' איכא למימר דכ"ע אין מקבלים אלא שראיתי למרן ז"ל בב"י סי' כ"ח שהביא משם מ"ך בשיטה א' דצוואת אביהם מקבלים עדות על הקטני' דאלמוה רבנן כדי שלא תטרף דעתו עליו עכ"ל והק' הרב החבי"ב ז"ל באות נ"א דהטור בסי' ק"י כ' לסברא זו בשם הרמב"ן והרא"ש והר"ן ז"ל ותי' לחד תירוצא דדבריהם הם לפני האפוטרופוס ומה"ש מ"ך בדליכא אפוטרופוס מקבלים עדי צוואה עכ"ל אלא דכ"ז איננו שוה לי דהתם בעדי צוואה דוקא דאיכא נמי טעמא דאלמוה רבנן כדי וכו' אבל בנ"ד דע"י שאלה ששאל לו המלוה כמה אתה חייב לי אין זה בסוג צוואה אלא בסוג הודאה ונתבאר בטור ש"ע ריש סי' ק"ח דבהודה אביהם לפני מותו גובים מיתומים קטנים ומסיים בה והוא שנתקבל העדות בחיי אביהם שאל"כ אין מקבלים עדות בפני קטן עכ"ל ומרן ז"ל בש"ע שם כ' בס"ג ובהודה תוך זמן צריך שנתקבל העדות בחיי אביהם וכו' וכתב הסמ"ע ז"ל דכשצוה אביהם הרי הדבר ידוע מפי מקבלי הצוואה שעדין חייב וכו' דבכה"ג שהדבר מבורר מקבלים עדות אפי' בפני הקטן וכו' עכ"ל ונשאר לנו לברר איך מקבלים אפילו בחיי האב לפי מ"ש הטור בשם ריב"א ז"ל בסימן כ"ח דאם היה הנתבע חולה אין מקבלין וכו' דמזלו גרם וכ' משם הראב"ד ז"ל דאפי' לקבלו ולהניחו ברשות ב"ד אין שומעין לו ע"ש אם לא שהב"ד קבלו העדות בפני החולה:
(ע"כ נמצא כתוב וחבל ע"ד):