ספר משכנות הרועים· רבי עוזיאל אלחאייק
פ"א · אות עט
פשיעה ראובן חייב לשמעון מנה והניחוהו במשמר עד אשר יג'דל פר'ע לשמעון בחובו והלך לוי בדרך ערמה לשר בית הסוהר לאמר לאסורים צאו ויצא ראובן מבית כלא ופשט לו את הרגל נתיב לא ידעו עיט ועמד שמעון לקבול אצל לוי כי הוא היה בעוכריו לאבד ממונו והשבתי דהנר' לע"ד דלוי פטור בדיני אדם דאינו אלא גרמא בעלמא ואהא דאמרי' בפ' הכונס דנ"ח אריב"ל ד' דברים העושה אותם פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים וכו' ופורץ גדר לפני בהמת חבירו והוינן בה אי בכותל בריא בדיני אדם נמי לחייב פירש"י ז"ל דקאי אכותל דוקא אבל אם נאבדה בהמה פטור דלא עביד מעשה וע"ש בתוס' והרא"ש ז"ל וכן היא שיטת הרי"ף ז"ל ועיין בהרמב"ם ז"ל בפ"ד מה' נזקי ממון דין כ' והטור סי' שצ"ו ומור"ם שם תפס שיטת הראב"ד ז"ל ועיין בה' כ"מ ז"ל שהביא תשובת רבינו לחכמי לוניל ובתשו' הרשב"ם חלק ח"המ סי' שצ"ו ובכנ"הג לשם עיין בטוש"ע סי' קל"א סי"ב גבי ערב לגופו של לוה ולא על הממון: