אור ברסלב
ספר משכנות הרועים עי"ן › אות צא

ספר משכנות הרועים· רבי עוזיאל אלחאייק

עי"ן · אות צא

אות צא

ערב ראובן נשתדך עם בת שמעון והתנו ביניהם שהמתחרט מהשידוך יתן לחבירו שכנגדו סך מה בתורת קנס בענין דיוצא מדין האסמכתא כמו שנתבאר בא"הע סי' ן' וח"המ סימן ר"ז וקנו בקנין מיד המשודך ומיד דוד הבחורה כי אין לה אב שדודה נכנס ערבן פרען בעדה שאם תתחרט הוא יפרע סך הקצוב ביניהם ולעת עתה מיאנה הבת להנשא להמשודך ההוא באומרה כי היא לא נטלו קנין מידה בחיוב ההוא והמשודך ההוא ידו אוחזת בדודה לאמר לו אם ערבת לרעך וכו' ע"ד זה נשאלתי לחוות דעתי קל"ה כמות שהיא: דע כי הרשב"א ז"ל בח"א סי' אלף ן' נשאל במי שהשאיל חפץ לחבירו לזמן ואם לא החזירו לזמן יתן סך כ"וך והעמיד ערב ע"ז ולא החזיר ופסק דהשואל פטור מדין אסמכתא והערב הרי חייב עצמו בק"ס וכו' ע"ש מפורש יוצא דאשכחן חיובא לערב אע"ג דהשואל פטור א"כ ה"ה בנ"ד מאחר שחייב עצמו בק"ס ומה גם דמור"ם ז"ל סי' קכ"ט ס"ח שהעתיק תשו' הרשב"א הלזו והשמיט שהיה בקנין:

ואולם תמהני דמתוך דברי הרשב"א ז"ל משמע דעיקר מטרין לחיובי לערב אינו אלא מפני שנטל קנין ע"ש ואפשר דס"ל למור"ם ז"ל כיון שהיה לו ערב בשעת שאלת החפץ א"כ הוי כערב בשעת מתן מעות דבלא קנין נמי משתעבד בההיא הימנותא דהימניה ואע"ג דהויא אסמכתא לית לן בה וכמ"ש שם ודעת הרשב"א ז"ל נראה דהכא שאני דא"נ העמיד לו הערב בשעת שאלת החפץ לא תסגי ליה בלא קנין דהכא השואל החזיר את החפץ ולא קם גביה ולא מידי ונהי דשיימיה ולשלם במיטבא לאחר זמן השאלה מ"מ כיון דהויא אסמכתא רחמנא פטריה והערב רמינן עליה חיובא דליקו קפצא ברשותיה ובר תשלומין הוא כל הנישום דמים והא ודאי לא משכחת לה לחיובא אלא בשקנו ממנו דליקניה חפצא מהשתא ולבתר זמן שאלה לכי הדרא שאלה בעינה דמשיכה לא שייכא דחפצא גבי שואל הוא משא"כ בשאר ערב דהלואה דמלוה ברשות לוה קיימא ולכי לא פרע הלוה הערב שעבד נפשיה לפרוע פרעות מעדית שבנכסיו בהא ודאי איכא למימר דבההיא הימנותא דהימניה טפי מלוה גמר ומשעבד נפשיה. גם עלה בדעתי לאוקומי מלתא דהרשב"א ז"ל דהערב לו ערב לאחר ששאל לו החפץ משו"ה בדקנו מניה הוא דמחייב ומור"ם ז"ל מיירי בהעמיד לו בשעת שאלה ומ"מ לישנא מפיק ודחיק ואתי מרחיק וגם כי אין דרכו של מור"ם ז"ל להעתיק ולנתק מענין לענין בחילוף הנושאים וצ"ע:

ועל מ"ש עוד הרשב"א ז"ל אע"פ שאין נפרעין מן הערב תחלה ה"ד בדאיכא חיובא על ב' וכו' ע"ש הק' הרב"ח ז"ל מהא דאמרי' בבכורות גבי שני יוסף בן שמעון דבעי למימר ר"י התם דאם לקחו שדה אחת בשותפות מצי מלוה לגבות ממנה ממ"נ ואותבה רבא מדתנן אין נפרעין מן הערב תחלה ונכסוהי דבר נש אינון ערבין ליה ומי איכא מידי דלדידיה לא מצי תבע ולערב מצי תבע וכו' ע"ש אלמא דהיכא דליכא חיוב ללוה ערב נמי מפטר ולע"ד רב המרחק ביניהם דהתם ודאי לחד יוסף בן שמעון הלוה וחייב לשלם אלא דלא מצי תבע מלוה משום דכל חד מנייהו מצי דחי ליה והמע"ה הילכך בכ"הג חשיב ודאי לוה וערב חייבים וכיון דלא מצי תבע ללוה משום הך ריעותא לערב דידיה נמי לא מצי תבע דבכ"הג קרינן ביה אין נפרעין מן הערב תחלה אבל בנדון הרשב"א ז"ל כיון דמעיקרא לא חל החיוב על השואל משום דאסמכתא היא ולא קניא א"כ ערב מתחייב מצד קנייתו בחפץ שנטל בקנין להקנותו באותן הדמים שקצב השואל אם לא יחזיר החפץ לזמן כמדובר ובודאי שזה כונת הסמ"ע ז"ל שם ואם הקצ"ר אמיץ ע"ע בסי' ק"ל סקי"ב שנראין דבריו לפום מאי דכתי' בעניו' וע"ע להסמ"ע בסי' קכ"ו סק"ה ע"ש ועיין בקו' חסד ואמת דרושים הן היום נראה בעליל ספר אהבת דוד למופת דורנו מוהרח"א נר"ו והביא גוף התשובה מס' הבתים ע"ש בפ' י"ב ועיין בקו' טוב עין להרב הנז' דל"ה ע"ש:

תוכן העניינים

ספר משכנות הרועים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה