ספר משכנות הרועים· רבי עוזיאל אלחאייק
עי"ן · אות עט
עיסקא קי"ל שטר עיסקא פלגא מלוה ופלגא פקדון כמ"ש בטוש"ע סי' ק"ח ס"ד ע"ש ואני עני נסתפקתי אי משתעבדי נכסי המתעסק מתחלת העסק ונ"מ למאי דמכר ביני ביני ולבסוף אשתכח כל קרנא ושלח ידו ואכל המלוה והפיקדון אי מצי טריף בעל העיסקא מהנך חלק המלוה כשאר שטרי חוב דעלמא או"ד שאני שאר שטרי מלוה ה"ט משום דמלוה מידע ידע דמלוה להוצאה ניתנה אפילו למשתי בה שכרא אמטו להכי מצי טריף משעת הלואה דמלוה גופיה מסתמיך ואזיל אמקרקעי דאית ליה אבל גבי עסקא דלאו להוצאה יהביה נהליה כי היכי דנימא דהמלוה אהנך מקרקעי דאית ליה סמיך אלא אדעתא לישא וליתן בהם כהלכת גוברין תגרי מתא אתגו"רי אתגו"ר וכמו שנחלקו אבות העולם נו"ן בשותפים שהטילו לכיס אחד מנה וא' מאתיים והפסידו הכל אי בעל המנה משלם חמשים מביתו כמ"ש בטוש"ע סימן קע"ו ע"ש עלה ונסתפק הרב כנ"הג ז"ל שם בהג"הט אות ל"ג אי טריף מהלקוחות למ"ד משלם מביתו ע"ש והקרוב לומר כיון דלמשרי רביתא שוינהו רבנן כמלוה לגביה נראה דנותנין עליו כל חומרי מלוה וטורף מהלקוחות ועדיין לא מצאתי מפורש יוצא בדברי הפוסקים ושאלתי בזה את פי עליון תנא דידן הראש המעוז הוא הקדוש כמה"ר שלמה אלפאסי זיע"א ואחרי הויכוח כדבעי למעבד הסכימה דעתו דעת עליון למאי דכתי' בעניו' שמח לבי ויגל ועיין בתשו' ה' משאת משה ז"ל ח"ג ח"המ סי' ה' וסי' ו' ע"ש: