ספר משכנות הרועים· רבי עוזיאל אלחאייק
עי"ן · אות עב
עובר קי"ל המזכה לעובר ע"י אחרים לא קנה. כמו שנתבאר בשם ר"י עיין בטוש"ע ובנדרים סו"פ השותפין איתא התם ההוא גברא דהו"ל ברא דהוה. שמיט כיפי דכתנא אסרינהו נכסי עליה א"ל ואי הוה בר ברך צורבא מרבנן מאי הו"ל ליקני הדין דאי הוה בר ברי לקנינהו ופי' רש"י ז"ל ליקני אדין וכו. משום דאכתי לא הוה בר בריה בעולם והו"ל מזכה לעובר והמזכה לעובר לא קנה עכ"ל ואמרי עלה בפומבדיתא דהאי קני ע"מ להקנות הוא ולא קני והנה מדברי רש"י ז"ל הללו מוכח דס"ל שכבר היתה כלתו מעוברת ואפ"ה לא קנה ע"י זיכוי ואע"ג דאמרי' בפרק מ"ש דקמ"ב דעובר דידיה קנה דאמרינן דעתו של אדם קרובה אצל בנו סובר רש"י ז"ל דה"ד בנו אבל לא בן בנו וכדעת הרא"ש ז"ל בתשו' כלל פ"ב סי"ד עיין ד"מ ז"ל שם ובהגה דאי לא מעברא כלל ליכא מ"ד דקנה כדאיתא התם בגמרא ובטוש"ע שם ואפשר נמי דאפילו לרב נחמן:
דאמר קני עמ"לה קנה היינו היכא דאיכא עובר בעלמא מיהא להקנות לו אבל בדלא מעברא אפילו ר"ן מודה דלא קנה ורב אשי דחי לרב נחמן דמסתייע מסודרא דקני עמ"לה וקנה דשאני סודרא אי בעי תפיס ליה ליכא מאן דימחא בידיה ותו דסודרא דהשתא קני ליה חפצא אבל התם לא קנה בריה אלא עד דהוה בריה צו"מ ובההיא שעתא הדרא סודרא למרה מהכא משמע דר"א ס"ל דקני עמ"לה לא קנה ואתמהה דבפ' מרובה דף ע' אהא דאמר ר"א כיון דכתב ליה כל דמתעני עני מן דינא קבלית עלי שליח הוי וכו' כת' הרמב"ן ז"ל בס' המלחמות דרב שרירא גאון ורב האיי גאון ז"ל למכ"מ לקנות עמ"לה דשליחא שווייה וקני ע"ש אלמא דר"א סבר דקני עמ"לה קנה וכי פליג הכא אדר"ן לכן נלע"ד דלא פליגי רב נחמן ור"א אלא הכא גבי עובר דליתיה בעולם וליכא למימר קני מהשתא כדי להקנות לאידך דלא ניחא ליה לאבוהי דליקני בריה אלא עד דאתי בר בריה צו"מ דלרב נחמן אפילו בעובר קנה ומסודרא דלא קנה כלל ומקני ול"ש בין הזוכה איתיה בעולם ומצי לאקנויה ליה מהשתא או לא ור"א אדחייה דסודרא מהשתא קני וכו' אבל בהרשאה דזוכה מעכשו השליח להקנות לאחרים זכה שפיר:
ודעת הרי"ף ז"ל לפ"ד הרמב"ן ז"ל נראה דסובר כר"ן דאפי' בעובר אמרי' קני עמ"לה קנה דאהך מתני' דפ' מ"ש אם ילדה אשתו זכר וכו' פסק הרי"ף ז"ל כר"י דאמר משנתנו בעובר דידיה הואיל ודעתו קרובה אצל בנו ע"ש ודבריו הללו מפרסן אגרי דבפרק אלמנה לכ"ג פסק כחכמים דר"י דעבד אוכל בתרומה ואין חלק העובר מעכב דאין זכייה לעובר אפי' בירושה הבאה מאליה וכבר השיגו הראב"ד ז"ל ותירץ הרמב"ן ז"ל משנתנו מתקנת חכמים בשכ"מ שלא תטרף דעתו עליו ע"ש והקושי מורגש דקי"ל מלתא דליתיה בבריא ליתיה בשכ"מ אחר זמן מצאתי להרא"ש ז"ל שהשיגו בזה ותי' הריטב"א ז"ל דאיתיה בבריא בקני עמ"לה כדאיתא בנדרים עכ"ל ועיין להנ"י ז"ל שם והיינו כר"ן וכ"פ הרמב"ם בפ"ה מה' נדרים דין ז' ע"ש: