ספר משכנות הרועים· רבי עוזיאל אלחאייק
עי"ן · אות ע
עדים קי"ל עדים שכבשו עדותן בב"ד קיימי בלאו דאם לא יגיד כמ"ש בטוש"ע סי' כ"ח ודוקא אם באו בפני ב"ד וכבשו אבל חוץ לב"ד ליכא משום אם לא יגיד כמו שמבואר שם ומ"מ חייבים לצאת ידי שמים ונ"מ דאם חזרו בהם ורוצים לבא לב"ד ולהגיד ואדהכי והכי העני הנתבע ואחד מהם רוצה לצאת ידי שמים וחבירו אינו רוצה לצאת ידי שמים או העני ואין לו מה לפרוע צריך לשלם חלקו וחלק חבירו עיין לה' קרית מלך רב בה' עדות דף ד"ן ע"ד:
ואתה דעלך לך דבכל דוכתא דאמר חייב לצאת ידי שמים אי תפס שכנגדו אי מפקינינן מניה או לא פליגי בה רבנן שהרב כנ"הג שם בהג"הט אות כ"א כתב משם מהר"ם מינץ ז"ל דלא מפקינן מניה ע"ש והש"ך סק"ג הביא משם מוהרש"ל ז"ל ג"כ דהכי ס"ל והרב חות יאיר ז"ל סי' מ"ד אע"פי שפקפק בדברי מוהרש"ל ז"ל מ"מ לא מלאו לבו לחלוק עליו ומסיק דאין המוחזק יכול לומר קי"ל נגד הריב"ש ומהרש"ל ז"ל ע"ש והרב שבות יעקב ח"א סי' קמ"ו הכריע דבאיסור תורה כגון אם לא יגיד נקטינן כמ"ד אי תפס לא מפקינן מניה אבל באיסור רבנן כגון אבק רבית וכיוצא מפקינן מניה עש"ב: