ספר משכנות הרועים· רבי עוזיאל אלחאייק
עי"ן · אות מד
עדות עדים ששלחו עדותן לב"ד בכת"י אין דנין עפ"י אותה עדות ודלא בר"ת ז"ל דמכשיר עיין סי' כ"ח סי"א ע"ש ורחימו דנפשין ראב"ן בן מלך מלכי צדק מוה"ר המופלא נר"ו הקשה לדעת ר"ת מאותה שאמרו בשבועות דף למ"ד אמ"ר צורבא מרבנן דידע סהדותא לחבריה וזילא ביה מילתא למיזל לב"ד דזוטר מניה לא ליזיל וה"מ בממונא אבל באיסורא אין חכמה ואין תבונה וכו' דישלח דבורא בכת"י ובאיסורא נמי אמאי אזי"ל לקיים לאפרושי מאיסורא או להתיר וישלח עדותו בכת"י ובו בפרק תירץ מוה"ר נר"ו כיון דליתיה בכפיה גבי האי דינא דזוטר מניה חשיב לאו בר הגדה הוא והו"ל כאלם דאמעוט כיון דאינו ראוי לבילה א"ד בן הרב נר"ו. ולע"ד לבי מהסם בה כיון דאיתיה במל"ת דאיסורא ולגבי דלאו. דזוטר מניה היכי קרינן ביה לאו בר הגדה. והנלע"ד דר"ת ז"ל סובר כדעת הרא"ש ז"ל ודעמיה דבהך דמצא שק או קופה דמייתי מינה תלמודא בשבועות דקתני בזקן ואינה לפי כבודו דמתעלם סובר הרא"ש ז"ל דאסור להחזיר דקא מזלזל. בכבודו עיין בפ' אלו מציאות שם בהרא"ש ז"ל. גם הרב כנ"הג הביא דעת זו משם הרדב"ז ז"ל דהיינו הא דקאמר דבממונא לא ליזיל ר"ל אסור לילך אבל באיסורא מותר לילך דאין זה ביזוי לו דאין חכמה וכו' אבל אה"נ דמצי לשלוח כת"י לדעת ר"ת ז"ל:
ואחז"ר נראה בעליל ס' האורו"ת לה' מוהרי"א ז"ל ולשם כתב קרוב למאי דכתיבנא ושלא כדעת מוה"ר נר"ו למימרא דשפיר קרינן ביה ראוי לבילה וע"ש מה שתירץ וכעת ראיתי להרשב"ש ז"ל בס' תיקון סופרים שבס' יבין שמועה להרשב"ץ ז"ל שהקשה על סברת ר"ת ז"ל כמו שהקשה אחינו בן הרב נר"ו הנז' ע"ש: