ספר משכנות הרועים· רבי עוזיאל אלחאייק
סמ"ך · אות ח
סימני קטן ענין יבם קטן שלא נודעו שנותיו אלא ע"פי אמו ואשה א' שהיתה שם שאמרו שהיום הוא קרוב לתשלו' י"ד שנה ונבדק ע"פ שנים עדים כשרים ומצאו בו ב' שעדות על הכף ארוכות כמו שני שלישי אצבע ויותר והם רחוקים זה מזה כמו שיעור ב' אצבעות רוחב ביניהם ועוד אמרו שיש בו ריבוי שערות מה דינו של יבם זה אי מקרי גדול או לא וה' מוהרש"א ז"ל שרטט וכתב ע"ד פתגם פסקא דדינא ובעניותי השיבותי על מקצת דבריו ואין צורך להעתיק דבריו כי כבר נדפסו בס' הבהיר משחא דרבותא בחי' לא"הע סימן קס"ח:
אלו דברי הרב המופלא ח"ק כמוהר"ר שלמה אלפאסי יזיי"א אכי"ר. האותיו"ת צהלונ"י מכתב אלהים על דבר היבם אשר לא נמצאו לו עדים כשרים שהגיע לשנותיו ונבדק ונמצאו בו שתי שערות ארוכות על הכף ברחוק ב' אצבעות וחשש לסברת הרמב"ם ז"ל דבעי' סמוכים למעבד עובדא לכתחלה והאריך בזה רב גובריה מני"ר נר"ו ואולם לא כן אנכי עמדי בעיקר כוונת הרמב"ם ז"ל אלא דרבינו בעי תרתי שיהיו דוקא במקום הערוה ושיהיו שתיהן בצד א' או שתיהן למעלה או שתיהן למטה או שתיהן על איברי הזרע ואפילו רחוקים זה מזה אבל א' למעלה וא' למטה לא הוי סימן והא גופה ק"ל לה' כ"מ וה' לח"מ ז"ל דמנ"ל לרבינו לומר דא' למעלה וא' למטה דלא הוי סימן דבש"ס לא קאמר אלא במקום א' וכו' ע"ש וע"ז סמך מרן בש"ע שהשמיט מקום א' למטה דאפילו א' למעלה וא' למטה הוי סימן כמ"ש ה' ב"ה ז"ל ומנ"ר נר"ו אבל למימר דסובר רבינו דאפילו על הכף עצמו בעינן קרובי' לא משמע ליה וכמו שהוכחנו מהכ"מ והלח"מ ז"ל ועוד נשמעינה מן הדא ממ"ש רבינו בפ"ד מהלכות עדות אהא דקי"ל דבעי' שיעידו העדים על דבר שלם דכתיב דבר ולא חצי דבר כיצד אם זה אומר אני ראיתי שערה א' בצד ימינו של זה וזה אומר אני ראיתי לו שערה בצד שמאלו אינם מצטרפים וכו' עכ"ל והיינו מדאמרינן בפרק מרובה דף ע' ע"א אומר שערה בגבה ועד א' אומר בכריסה וכו' ע"ש וכתב מרן הכ"מ ז"ל והב"י ח"המ סי' ל' דמפרש לה רבינו דהיינו צד ימין וצד שמאל ע"ש ובודאי מה שהזקיקו לזה לאוקומי הך מלתא אליבא דרבנן דר"ש דפליגי בגבה וכריסה כדאיתא בפ' בא סימן משו"ה מפרש לה דהיינו ימין ושמאל ואם איתא דבעי' סמוכים כי לא הוי חצי דבר נמי מאי סהדותא איכא כיון דאכתי לא הוי סי' למחשביה גדול אלא ש"מ דכל ששתיהן בצד א' מקום א' מקרי ואפילו רחוקים זה מזה וכדאמרן ומ"ש עוד רבינו שם נמצאו שתי גומות זה בצד זה וכו' לאו למימרא דסמוכים קאמר אלא ר"ל שתיהן למעלה או שתיהן למטה ומ"מ דעת מרן בש"ע דסובר אפי' א' למעלה וא' למטה הוי סי' ק' שהעתיק לשון רבי' ז"ל ומאי דנראה לחלק לפום ריהטא בין גומות בלא שער לשער עצמו לא מסתבר ומש"ה גם בביתו ב"י לא הוזכר דבר זה ולא בש"ה ופוסקים אלא ודאי קושטא קאי דסירכיה דלשון רבינו נקיט ואזיל וילמוד תחתון מן העליון והטור לא העתיק לשון זה ע"ע ומעתה גם מ"ש התוס' והרא"ש ז"ל במקום אחד הוא לאפוקי אחד בקשרי ידיו ואחד בקשרי אצבעותיו אבל כששתיהן בקשר א' תו לא בעינן סמוכים ואנן בדידן שהעידו העדים שיש לו שתי שערות על הכ"ף וארוכות ודאי דבר חליצה הוא ולכתחלה עבדינן עובדא ולענין ריבוי השערות שהקל בזה הרב"ח ז"ל לענין חליצה לא בעינן כפיפה יפה דן יפה הורה מנ"ר נ"ר דאין לסמוך על דבריו בזה אישר חיליה גם במה שהכריח לפרש כוונת מרן בסי' ס"ח דנקט ס' הטור והתרומה ושבק כל הני רבוותא הדין עמו תורת אמת היתה בפיהו כי צדיק מני"ר נ"ר. גם במה שהסכים לפרש כוונת הרי"ף ז"ל דלאו למימרא שיהיה בכולן כדי לכוף והאריך בזה לזה דעתי נוטה כוותיה דמני"ר ומטעמיה ובמה שעמד מני"ר נ"ר ע"ד התוס' דפרק מ"ש אפריין נמטייה וכבר עמד ע"ז מהר"ש הלוי ז"ל ע"ש וקרובים דברי מכת"ר לדבריו ז"ל אלא דאכתי לא אפרוק מחולשא דבאו דבריהם ז"ל שלא מענין קו' ופירוקא דהוו בה ועוד דבאלין דקא מפליג תלמודא בין חליצה למיאון הגם הוא דהו"ל למקבע למלתייהו ועדין צע"ד כעת ועיין להמש"ל בפ"ב מה' אישות ע"ש סיפא דמלתא. בהא סליקנא ובהא נחיתנא דזה בר חליצה מעלייתא הוא לכתחלה וזריזין ומקדימין וחביבה מצוה בשעתה ואני תפלה למען יאריך ימים על ממלכתו ומלכים מחלציך יצאו עיניו יחזו עד אשר יגדלו ברבות הטובה על התורה ועל העבודה עד כי יבא שילה משיח לישראל אכי"ר: