ספר משכנות הרועים· רבי עוזיאל אלחאייק
סמ"ך · אות ז
סילוק המסלק עצמו בדבר שלא בא לעולם נסתפק הרב מוהראנ"ח ז"ל בחידושיו לכתובות גבי הא דאמרינן נחלה הבאה לאדם ממקום אחר מתנה עליה שלא יירשנה אי דוקא במלתיה דרבנן והוא לטובתו ומעשיו גרמו לו הוא דמהני הסילוק דומיא דמזונות שיכולה האשה לומר איני עושה ואיני ניזונית אבל במלתא דאורייתא אע"ג שהוא לטובתו ומעשיו גרמו לו לא מהני סילוק לדבר או דילמא אין חילוק בין דאורייתא לדרבנן אלא כל ירושה הבאה לאדם ע"י מעשיו שמעשיו גרמו לו דאינה נחלת אבותיו אלא מחמת עצמו כגון נחלת אשתו וכן כ"הג מהני סילוק והכריע שם ה' ז"ל דכל שעתיד לזכות מן התורה לא מהני ועמ"ש הרב המגיד ז"ל בפ"א מה' נחלות דאיכא מ"ד דטעמא דרב כהנא דאמר נחלה הבאה לו לאדם ממ"א מתנה עליה שלא יירשנה הוא מפני שירושת הבעל דרבנן וי"מ שהוא מפני שבא לו ע"י מעשה ואינה כירושת משפחתו יע"ש קונטריס ארעא דרבנן אות תס"ה ועיין להמש"ל ז"ל בפכ"ג מה' אישות מה שהאריך בזה: