ספר משכנות הרועים· רבי עוזיאל אלחאייק
נו"ן · אות ל
נר"ו שני יוסף בן שמעון הדרים בעיר א' וא' מהם מת אביו והאחר עודנו אביו חי וראובן הוציא כת"י על יוסף ב"ש שאביו חי וכתוב בו אני יוסף ב"ש נר"ו לויתי מפ' כ"וך והוא טוען כי לעולם לא לוה ומ"ש בן שמעון נר"ו קאי איוסף אבל שמעון מת ונר"ו אלפני פניו קאי דאיהו הלוה פה המדבר ואפי' עדים דעלמא מסתמא אינו מתאר הברכה אלא על הנושא הענין הוא הלוה המדבר עיין בתשו' הרשב"א ז"ל שהביא מרן ז"ל בב"י סוף סי' ע"ח שכתבו דהוי סימן כשכתבוהו העדים ומרן ז"ל בב"י חלק עליו דלא הוי סי' דנר"ו קאי אלפני פניו דהיינו איוסף ולא לאביו ע"ש והנה אע"פי שבדרך אפשרות אמרה דאפשר דקאי איוסף לאו למימרא דהכי משמע ליה לישנא אלא לענין אפוקי ממונא לא מפקינן דהא איכא למתלי דנר"ו קאי איוסף ולא לאביו ומעתה מה שמקשים העולם ומטו בה משמיה דהרב מוהרח"א ז"ל מהך דפ"ק דע"ז דאמרינן ועוד אחרת היתה ברומי וכו' אחוהי דמרנא זייפנא ואמר ר' אשי פיהם הכשילן לרשעים דאי אמרי זייפנא אחוהי דמרנא כדקאמרי השתא דאמרי אחוהי דמרנא זייפנא מרנא גופיה זייפנא הוא אלמא דפשיטא ליה לתלמודאי דקאי אלפניו ולא אלפני פניו כדעת הרשב"א ז"ל ושלא כדעת מרן ז"ל ע"כ שמעתי ולפי מאי דכתיבנא בעניו' אין מכאן הוכחה דודאי מרן מודה דפשוטן של דברים דקאי אלפניו טפי. מלפני פניו אלא דלאפוקי ממונא איכא למתלי בהכי ולא מפקינן ור' אשי נמי ה"ק דאי אמרי זייפנא אחוה דמרנא תו ליכא למתלי דקאי אמרנא אבל השתא דאמרי אחוהי דמרנא זייפנא איכא למימר טפי דקאי אשלפניו מרנא מלמימר דקאי אלפני פניו ופיהם הכשילן שלא אמרו לשון ברור דקאי אאחוהי דהול"ל זייפנא אחוהי דמרנא אבל השתא איכא למימר דקאי אמרנא אע"ג דלענין ממונא לא מפקינן ותלינן דקאי איוסף דלפני פניו תדע דבגמרא אשכחן דפליגי תנאי בקרא אי נדרש לפניו או אלפני פניו ג"כ א"כ נחזי אנן היכי פשיטא ליה להרשב"א ז"ל דקאי אדסמוך ליה דוקא אלא עכ"ל דס"ל להרשב"א ז"ל דמשפט הלשון להניח הברכה אל האב ולא לברך את הבן במקום דאיכא אב אבל סובר דאיכא למימר נמי דבמאי דמסיק מלתא דשטרא יבורך גבר ואין לנו להוציא ממון מחזקתו:
שו"ר להרב מוהראנ"ח ז"ל בראשו' סי' כ"ח שהוכיח מדברי התוס' בפר"ק דיומא דף יו"ד בד"ה איני יודע וכו' דפשיטא להו דאדרבא פשטיה דקרא דקאי אדסמיך ליה ע"ש וע"ע לה' ז"ל בסי' מ' ובסי' מ"ד וקרו' הדברים דכל עיקר ס' מרן ז"ל לפרש דקאי איוסף ר"ל דמצי' לפרושי הכי ולא מצי' לאפוקי ממונא ולפי מה ששיערנו אין ראיה מדברי התוס' דיומא דודאי אפי' למ"ד דקרא נדרש אלפני פניו לא יכחיש דלפניו עדיף טפי אלא דהרשב"א ז"ל סובר דבמקום אב לא שביק לאב ומברך לבן ועיין להש"ך ז"ל שם סקי"ד: