ספר משכנות הרועים· רבי עוזיאל אלחאייק
נו"ן · אות יז
נדוניא ראובן שדך בתו עם בן שמעון והתנו ביניהם שאבי המשודכת יכניס לבתו בנדונייתה סך כ"וך לזמן מוגבל אשר יאותו ביניהם וקנס למתחרט והכל נעשה בקש"מ על כל מ"ד ומפו"ל וחתמו העדים ובהגיע תר נערה לפרק הנושא יצא לטעון לוי שראובן חייב לו סך מנה שבשטר וזמן הפרעון לכשירחיב ה' את גבולו והעולה על רוחו שיטול מהנדוניא שהזמין לבתו והרחבת גבולו קרי ביה וראובן השב ישיב כי כל החפצים שהכין לבתו כלם בהקפה ואשראי מבני ברית ושאינם ב"ב עמד השואל ושאל כדת מה לעשות ע"פי התורה יורה המורה לצדקה ויבא שכמ"ה:
זאת אשיב דבר זה נפתח בגדולים הראשון אדם הגדול בענקים הריב"ש ז"ל סי' קכ"ט פסיק ותני שאם היה הדבר בקנין זכתה הבת ואחריו כל ישרי לב ה' מוהר"י בן צייח ז"ל ומרן מלכא מוהר"י קארו ז"ל בתשו' בדיני נשואין סי' י"א ודעת הרב מוהר"י קארו שאפילו היה הדבר בקנס זכתה הבת כסתמיו' דברי הריב"ש ז"ל ע"ש והרב מוהרימ"ט בחח"מ סי' צ"ג כתב כיון שבמחלוקת היא שנויה טוב לפשר ביניהם ע"ש ואנן בדידן בתריה דמרן גרירי בפסקיו ותשובו' ומעתה מ"ש הסמ"ע ז"ל בסי' רפ"ו ליישב תשו' מוהר"י דסתרי אהדדי לחלק יצא בין שהדבר נעשה ע"י קנס למתחרט או לא ואחריו נמשך ה' בית שמואל סי' נ"א יע"ש מדברי תשו' ה' מוהר"י קארו ז"ל עין רואה בתר איפכא אזיל ולא שאני ליה וכדכתי' והרב מוהר"י אדרבי ז"ל סי' שע"ט נטתה דעתו שזכתה הבת במה שנדר לה אביה לצורך נדונייתה וע"ש בסי' ת"ט שכתב דבגדי נדונייתה הם בגדי שבת והם בחזקת האיש עד שיתנם לבתו ע"ש ונראה שנדונו היה שהשידוכין בלא קנין וכמו שמביא מתשו' הריב"ש ז"ל שלא זכתה הבת ע"ש והריב"ש גופיה מסיק למלתיה דאם היה הדבר בקנין זכתה הבת ע"ש וה' בית דוד ז"ל בחח"מ סי' ז"ך מהספר כתב בסוף דבריו על דברי ה' מוהרי"א ז"ל וז"ל ויש לגמגם דהתם בכסות אשתו ובניו יש לומר כן מפני שאינו מוכרח לעשות להם מכובדים מיותרים אבל נדוניא הוא מוכרח דאל"כ לא ישא אותה החתן בלא אלו הדברים והו"ל כבגדי חול דמקני לה לגמרי ועיין להרב"ח ז"ל חא"הע סי' ל"ה מהספר מה שהאריך בענין זה ודברי ה' מוהרי"ו ז"ל ע"ש ובהרב כנ"הג בחא"הע סי' נ"א בהג"הט אות א' וכתב עוד הרב ז"ל בחח"מ סי' ס' בהגהב"י אות כ"ג משם הרב מוהראנ"ח ז"ל בתשו' כ"י דבגדי הנדוניא שייחד אותם האב לבתו אין הב"ח גובה מהם אע"פ שלא לבשה אותם עכ"ל א"כ מצינו חבר למ"ש הרב בית דוד בח"מ דבגדי נדוניא כבגדי חול דמיין ע"ש ואם כתוב בשטר דקנאי ודאקנה ושעבד לו מטלטלי אג"מק פליגי בה רבוותא דלמ"ד דבמתנה לא עשו תקנת השוק לא זכתה הבת ולמ"ד גם במתנה עשו תקנת השוק זכתה הבת ואנן בדידן דגרירי בתר מרן בש"ע מפורש יוצא בדבריו בח"מ סי' ס' דאף במתנה עשו תקנת השוק וכמו שהעלה בביתו בית נאמן שם ועיין בהרב כנ"הג אות כ"ג שם ודוק כי קצרתי לאפס הפנאי יתר על כן בסבלי חלאים מתנינן לה ומי שחותמו אמת יעמידנו על דבר אמת אכי"ר וכך עלתה הסכמתנו ועשינו הלכה למעשה בועד חבירים יושבי על מדי"ן שמורי"ם הם לבני ישראל ה' עליהם יחיו וכעת ראיתי לה' בני יעקב ז"ל דצ"א ע"ב שעמד במת אבי המשודכת אם חייבים יורשיו: