ספר משכנות הרועים· רבי עוזיאל אלחאייק
נו"ן · אות טו
נדוניא ראובן שדך בתו עם שמעון וחייב עצמו להכניס בנדוניית בתו סך כ"וך וקבעו זמן לנישואין ובקנס למתחרט ומת האב הפוסק תוך הזמן והניח אחריו הבת המשודכת ואחותה אם זכתה הבת המשודכת במה שפסק לה אביה והשאר תחלוק עם אחותה או"ד כיון שעדין לא נשאת אכתי בחזקת מורישן קיימי נכסי ותחלוק היא ואחותה בעזבון אביהם שוה בשוה דבר זה נפתח בגדולים מרן מוהריק"א ז"ל בתשו' סי' י"א דף נ"א וה' המבי"ט ז"ל בח"א סי' שכ"א ומוהר"י אדרבי ז"ל סי' שע"ט ומוהר"ש חיון ז"ל סי' ט"ו כלהו ס"ל דזכתה הבת המשודכת באותה פיסקא ועיין במור"ם א"הע סי' נ"א ובח"מ סי' רפ"ו ובסמ"ע סקנ"ד ובה' פרח מטה אהרן ז"ל סי' ס"ב מה שהאריך בזה ולה' בית דוד חא"הע סי' ל"ה ע"ש ואולם מסופקני כיון שהאב היה יכול לבטל השידוכין ע"י פריעת הקנס שקצבו ביניהם אם יכולה הבת האחרת לומר אני יורשת כח אבי שהיה יכול לבטל השדוכין ואפרע הקנס מחלקי וממילא בטלה הפיסקא ויחזור הדבר לאבינו ונחלוק בשוה ודע הא דאמרינן בפרק מי שהיה נשוי דף צ"א ההוא גברא דזבנה לכתובת אמו בטובת הנאה וא"ל אי אתיא אם ומערערה לא מרצינא וכו' מתה אמיה ולא ערערה ואתא הוא וקא מערער סבר רב"ח למימר איהו במקום אמיה קאי וכו' וירש זכות זה שהיה לאמו לערער ותבטל המכירה ורבא דפליג עליה התם היינו משום דאחריות דידיה מי לא קבל עליה וכו' והיינו כיון דהבן גופיה הוא ניהו דזבין תו לא מצי לערער ההוא ערעור גופיה ועיין במקו' לשם דמצי טרף ע"ש ועיין בתשו' הרא"ש ז"ל כלל נ"ה סי' ז' ובטור א"הע סי' קי"ח ולעיל במערכת אות ד' סי' ט' מה שצדדתי בזה בס"ד ועמ"ש בטור א"הע סי' צ' סי"ט במכר הבעל בנ"מ ולא מיחתה אם הבן היורשה יורש כחה ויכול למחות כמו שהיא היתה יכולה למחות וע"ע לעיל במערכת אות מ' סי' ט"ז מה שרמזתי שם: