אור ברסלב
ספר משכנות הרועים מ"ם › אות רנח

ספר משכנות הרועים· רבי עוזיאל אלחאייק

מ"ם · אות רנח

אות רנז

מזונות ראובן מתה אשתו בחייו והניחה. אחריה בן אחד ועמד האיש ונשא אשה אחרת וחל"ש והניח אחריו אלמנתו ובן אחר וב' בנות ובנו הגדול היה מתעסק עסק רב בנכסי עצמו ולא היה סמוך על שלחן אביו ואז עמד ואסף עזבון אביו קרנ"ו תרום וקצב למזונות אלמנת אביו ובניה כ"וך. וכעת באו לחשבון האחים ויאורו עיני האח הגדול שאחיו יק'טן אינו מן הדין שיתפרנס מהאמצע יורה המורה לצדקה שורת הדין ומה יהיה משפט הנער ומעשהו ויבא שכמ"ה:

זאת אשיב פשיטא הוא דאין קטן ניזון מתפיסת הבית אלא מחלקו בירושה וזו הלכה העלה הרב מהר"ם מלובלין ז"ל בתשו' סי' פ"ט ורמזה הב"ש ז"ל סי' קי"ב ולית דין צריך בושש איברא דאכתי איכא למימר כיון דזן אותו בסתם בכלל אמו ואחיותיו אמרינן דלשם ג"ח איכוין וא"כ הוא באנו למחלוקת גדולי המורים שהרי"ף ז"ל בתשו' והביאה הרב בע"הת ז"ל דאין לו עליו כלום ותלמידו רבי' אפרים ז"ל חלוק עליו בזה כמ"ש הרב ת"הד ז"ל סי' שי"ז ע"ש ולהקת הנביאים על מבוכה זו ישבו הלא בספרתם ודעת מרן הב"י ז"ל בסי' קכ"ח דביש לו המפרנס ממון של היתום שינכה מה שיעלה חלקו בהוצאה דבכ"הג לא אמרי' לשם ג"ח איכוין ע"ש ודעת מור"ם ז"ל לחלק בין יתום לשאר אינש דעלמא והרב כנ"הג ז"ל הביא משם מוהר"א גאליקו לחלק יצא בין כשזן אותו בתוך ביתו לשולח לו לתוך ביתו ע"ש ומעתה יראה אם המפרנס תופס בנכסי האח הניזון פשיטא דאין בנו כח להוציא מתחת ידו אבל אם אינו תפוס מאן חשיב לאפוקי ממונא מניה כלל גדול אמרי' בד"מ המע"ה:

איברא דאכתי איכא למיקם עלה דמלתא בנ"ד דע"כ ל"פ רבוותא אלא בדקים ליה דאין לו למתפרנס על המפרנס כלום ושום צד חיוב שיש לתלות כי העולה על רוחו שאמם ואחיותיו מתפרנסין מאמצע מה לי הם מ"ל הוא דלאו כ"ע דינא גמירי וכדאמרינן מרינן בכ"ד בגמרא וכ"ש מלתא כדנא וכגון דא צריכא רבה והיה העלמ"ה מאנשים סוחרים ודעת הגאון מהריק"ו ז"ל שורש ך' אע"ג דאיהו לא טעין אנן טענינן ליה ע"ש וקבעוה להלכה גדולי אחרונים וכללא הוא דמחילה בטעות וכ"ש במי שלא מחל בפירוש אלא דאנן אמדינן דעתיה דמסתמא מחל דפשי' דהיכא דאיכא למתלי דטועה בדעתו כסבור דמן הדין הוא ניזון דשפיר תלינן בהכי ועיין בתשו' מהרימ"ט בח"המ סימן מ"א מה שעלה בסו"ד אימת אמרינן דמסתמא מחל ע"ש וע"ע בתשו' הרשב"ש ז"ל סי' שי"ד דף ס"ח ע"ב בד"ה ולענין וכו' וה' מוהרשד"ם בח"מ סי' שע"ג בענין מי שזן את אחיו וכתב שאם היה:

מרויח במה שהיה מתעסק אמרינן דמסתמא לא מחל ע"ש ומ"ש מרן בש"ע סי' רפ"ו ס"א דאם הוצאת הקטנים במזונות יותר כל שלא מיחו מסתמא מחלו דהאחין השותפין מסתמא לא קפדי בהכי ומחלי ע"ש שאני התם דגדולים וקטנים ניזונין מתפיסת הבית דשותפין נינהו משא"כ כשהאחד ניזון והא' אינו ניזון פשיטא בכה"ג לא אמרי' מסתמא מחלי וכ"ש דהתם רבינו ישעיה חולק בהא ועיין בסמ"ע ז"ל שם ובריש סי' רפ"ח ובנ"ד אנן סהדי אי לא משום דלא גמירי דינא הוא מח"ו ימח"ה וכ"ש באחים מן האב דמסתמא קפדי אהדדי דלא מקרבי כולי האי וכ"ש לפי מ"ש הרב מהרימ"ט ז"ל בח"מ סימן צ"ב דף ק"ב ע"ב דהא דלא קפדי אהדדי דוקא כשנזונים ונהנים יחד ע"ש א"כ בנ"ד לא מבעייא דחלוקין בעיסתן אלא דהאח הגדול הוא ניזון מנכסי עצמו כמו שנתבאר א"כ אין לנו לומר דלא קפיד אלא משום דנתעלמה ממנו הלכה זו והנלע"ד כתבתי:

תוכן העניינים

ספר משכנות הרועים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה