אור ברסלב
ספר משכנות הרועים מ"ם › אות רמח

ספר משכנות הרועים· רבי עוזיאל אלחאייק

מ"ם · אות רמח

אות רמז

מזונות איתשיל קמאי בראובן שהעני וגם דל"ה דל"ה ולא נשאר לו בלתי אם גוייתו ואדמתו ואמ"ל לשמעון טול קרקע ע"מ שאהיה מאוכלי שלחנך כל ימי מיגר כל עוד נפשי בי ואף כי אחרי מותי אתה תהיה מטופל בצרכי קבורתי ליקח לי ארון ותכריכין וכן כל כיוצא בזה כהלכת גוברין יהודאין ולימים חלה ראובן את חליו על ראש המטה ויהי כי ארכו לו שם הימים ענה שמ' ואמר לראובן ע"מ לזונך מזון הבריאים תנאי היה ביני ובינך אך מזון החולים שהוא מאכל קל ונקי ורפא ירפא טעון מתן דמי"ס לא בא לכלל התנאי וראו' אומר כיון שאף בצרכי קבורתי אתה חייב לי במזונות הצריכים לחוליי ורפואתי מי פטרך מהם:

זאת אשיב הנה מר"ן ז"ל בב"י. ח"מ בס"סי כתב בשם הריטב"א ז"ל שהמתחייב לזון את חבירו וחלה אינו חייב ברפואתו אבל צריך לתת לו דמי מזונות שהיה צריך כשהיה בריא עכ"ל ופסקו מור"ם בסימן ס' ס"ג ע"ש ומכאן תשו' עמ"ש הרב שבות יעקב ז"ל בתשו' והביאו הרב באר היטב שם סקט"ז דמי שקבל עליו לזון כלתו חייב ליתן לה מאכלים קלים מעת לידתה עד ל' יום ע"ש דמ"ש מחולה הניזון שכתב הריטב"א ז"ל ואפשר דלידה שאני דעבידא דאתייא דרוב הנשים מתעברות ויולדות והוו"ל למתחייב להתנות אבל חולה דלא שכיח הוה ליה למקבל להתנות ומעתה נ"ד שהוא חולה ולא שכיח לכאורה הו"ל למקבל להתנות וע"ש במ"ש הרב באר היטב בא"הע סימן ע' אות א' בשם תשובת מהרש"ל ז"ל. שו"ר להב"ח ז"ל בתשו' סי' מ"ו שנשאל במי שנתחייב לזון בתו וחתנו וילדה ע"ש ויש לעמוד בקצת דברי כאשר יראה המעיין: ואיברא דיש מקום לחלק בין נ"ד לנדון הריטב"א ז"ל דההיא דהריטב"א שלא קבל המקבל מידי שבעבורו חייב עצמו י"ל דמלתא דלא שכיחא לא קבל והו"ל להתנות אך בנדון זה שחייב עצמו תחת הקרקע שקבל ממנו סברא היא לומר שנכנס הקרקע תחת כל דבר הצריך לו די מחסורו אשר יחסר לו תדע שהרי בחלתה האשה חייב ברפואתה כמ"ש מר"ן ז"ל בש"ע א"הע סי' ע"ט ואע"ג דהתם משום תנאי ב"ד הוא דאלים טפי וכמ"ש הסמ"ע והש"ך ז"ל בסימן ס' סקי"ד יעו"ש היינו דתנאי ב"ד אהני דאע"ג דעיקר חיוב רפואתה כנגד מציאתה דכי לא מצאה מציאה נמי חייב והיינו דאלים כח תנאי ב"ד אבל בנ"ד הנותן כבר נתן והלה קבל ממנו ודאי דאמרינן דרפואה נמי קבל עלויה ובכ"הג דנתי במ"ש מרן שם במחייב עצמו לזון חבירו או ליתן לו מאה זהובים לשנה דנפטר בשנה א' ע"ש ועיין כנ"הג סי' קס"ג בהג"הט אות קכ"ב דה"ד במחייב עצמו בלי קבלת שום דבר תמורת החיוב ההוא אלא דמעצמו רצה ונדר והיינו דדייק לישניה דמור"ם וכתב נפטר מנדרו וכ"ה לשון הרא"ש ז"ל בתשובה כלל ז' סי' ח"י דר"ל דלא הוי אלא משום נדר אבל במחייב עצמו חיוב גמור בלישנא מעלייא או שמחייב בעבור איזה הנאה שקבל ממנו פשיטא לי דלא מפטר ואזלינן בתר אומדן דעתא כמה אדם רוצה להתחייב לזון כדי לקבל מתנה זו ה"נ דכוותה בנ"ד שו"ר לה' בני שמואל ז"ל בסי' ס' דחילק כ"הג לדעת הרמב"ם ז"ל דס"ל דדבר שאין לו קצבה אינו מתחייב דוקא במתחייב בלי קבלת שום דבר תמורת חיובו ואע"ג דכתב זה כמסתפק כבר תלה לה כיפי בתשו' סי' יו"ד והרב מוהר"ש הלוי ז"ל קלסה ע"ש ומינה אל תזוע ועיין לה' ב"ד ח"מ סי' י"ג ועוד דכיון דראובן איש תככים דאידלד"ל דלדו"לי היעלה על הדעת שיתן לו קרקע שיש לו וכשיחלה נופל אל הקופה הס כי לא להזכיר ועוד נראה כיון דחייב עצמו בצרכי קבורה היאמן כי לא קבל עליו אלא שימות מיתה פתאומית וע"ע בסמ"ע וש"ך ז"ל בס"סי ס' וסי' קס"ג וסי' רי"ב ובכ"הג סי' ר"ז אות ג' בהגהב"י וע"ע להרב ז"ל בסי' קע"ז בהגהב"י מאות ח' ועיין בגיטין דע"ה ובספר בית דוד ז"ל חח"המ סי' ט"ו ע"ש ובשוכר נער לשרתו חייב ברפואתו כמ"ש הרב כנ"הג ז"ל סימן של"א בהג"הט אות ב' ע"ש ועיין במוהרש"ך ז"ל ח"א סי' קי"ו ובספר מעשה חייא ז"ל סימן ז' ע"ש:

תוכן העניינים

ספר משכנות הרועים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה