אור ברסלב
ספר משכנות הרועים מ"ם › אות רלח

ספר משכנות הרועים· רבי עוזיאל אלחאייק

מ"ם · אות רלח

אות רלז

מזונות קי"ל המקבל עליו לזון את חבירו אין המלבושים בכלל המזונות אא"כ אמר אזון ואפרנס דהמלבושים בכלל הפרנסה כמ"ש מור"ם ז"ל סי' ס' ס"ד ע"ש והנה בהיותי בכפר נאכ'ל מפני חמת המציק ע"פ הדב"ר רח"ל ספרי אינם אתי לברר הענין יען הן ספק בידי קשה דיוקא אדיוקא דרישא מ"ש דלשון מזונות לא קאי אלא אאכילה ושתיה ואפרנס אמלבושים לחוד קאי אמטו להכי אי כתב ליה אזון ואפרנס מחייב בתרוייהו דאזון אכילה ושתיה ואפרנס מלבושים אבל בכתב לה אפרנס אותה אינו חייב אלא במלבושים ולא אכילה ואח"כ כתב וז"ל דמלבושים הם בכלל פרנסה האי לישנא משמע דלאו אאכילה לחוד משמע אלא מלבושים נמי ונ"מ אם כתב לחבירו אפרנס אותך חייב באכילה ומלבושים ומרן ז"ל בש"ע א"הע סוף סימן קי"ד כתב כל המחייב עצמו מדעתו לזון וכו' אינו חייב במלבושים אא"כ פירש אזון ואפרנס וכו' עכ"ל מריהטא דלישנא משמע כדוקיין קמא ונ"מ לענין דינא בכותב אפרנס לחוד דאינו חייב במזונות ובפרק מציאת האשה דס"ז תניא יתום ויתומה שבאו להתפרנס וכו' פירש"י ז"ל מזונות עכ"ל ולשם במתני' קתני המשיא את היתומה וכו' מפרנסין אותה וכו' עכ"ל דהיינו פרנסת הנדונייא ובפרק נערה דמ"ח תנא מי שהלך למ"ה ואשתו תובעת מזונות ב"ד יורדין לנכסיו וזנין ומפרנסין את אשתו ופירש"י זנין מזונות ומפרנסין כסות ולבוש עכ"ל והא דנקט ברישא תובעת מזונות לאו דוקא אלא דתנא קיצר לשון התביעה ומפרש בענין דינא ולא. ידעתי דעת עליון למה לא פירש כן במאי דקתני מי שנשתטתה וכו' דמתניא מקמי הך דמי שהלך וכעת אין לי ספרי' לראות ומדאצטריך תנא למתני תרוייהו שמע מינה דמזונות אינם בכלל פרנסה והאי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי ומעתה מ"ש רש"י ז"ל ביבמות דף ס"ו ע"ב אהא דתניא מכרו שניהם לפרנסה וכו' אורחא דמלתא נקט דאין אדם מוכר כלי תשמישו אלא למזונות עכ"ל ק' נהי דאיכא למימר מזונות בכלל פרנסה וכדוקיין בתרא הא מיהא למימרא דפרנסה לא קאי אלא אמזונות לא אמרה אדם מעולם ופשיטא דכשם שאדם ראוי למכור כלי תשמישו משום מזונות ה"נ עשוי למכור משום לבוש דהא איכא מ"ד דאין מוכרין אלא למזונות משום בזיונא ולשם בפ' נערה דף ן' ע"ב רב זן מחטי דעליה ואבעייא לן בפי' דזן אי הוו פרנסת הבת דהיינו נדונייתה או"ד מזוני ממש ע"ש ולפי המשוער דלשון זן לא קאי אלא אמזונות ממש ונראה דהתם משום דאמר מחטי דעליה הוא דמספק"ל אי לישנא דעליה דאב ועכ"ל דנקט ר"י זן במקום פרנסה או"ד מלישנא דדברים הנאמרים בעליה והו"ל מזוני ממש כפשטא ומאי דפשי' מדקאמר שמואל זיל זון דמזוני קאמר ודחי לה לפרנסה ע"ש בתוס' ובפ' מציאת האשה דס"ח אהא דתניא התם הבנות נזונות ומתפרנסות מנכסי אביהן ובעו למימר דהא דקתני ומתפרנסות דהיינו פרנסת הבעל שהיא הנדוניא היינו ממאי דקתני נזונות ומתפרנסות דא' פרנסת עצמם וא' פרנסת הבעל במשמע ועכ"ל דפי' מזונות דקתני היינו מזונות כסות ולבוש נמי ודחי אידי ואידי בפרנסת עצמה ולא ק' הא באכילה ושתיה הא בלבושא וכסוייא מהכא משמע דלשון ניזונית לחוד איכא למימר באכילה ושתיה אבל לבושא וכסויא בלשון פרנסה נקראים וכפירש"י ז"ל בפ' מי שהלך המובא לעיל דבתרגום בן משק ביתי בר פרנסת ביתי ובפ' ועל פיך ישק כל עמי תרגם יתזן ורש"י ז"ל שם כתב יתזן ויתפרנס שכל צרכי עמי יהיו נעשים על ידו. ע"ש כי לפי הענין יורה דודאי אליעזר הוא המושל בכל אשר לו ול"ד ענין המזונות וגבי יוסף נמי כיון דלא שלל רק הכסא ש"מ יתזן ויתפרנס קאמר ונלע"ד דבהא פליגי דודאי הבנות נזונות אכילה ושתיה ולבושא וכסוייא קאמר ולמ"ל למהני תו ומתפרנסות אלא עכ"ל בנדוניית הבעל ודחי דניחא לתנא לפרושי למלתיה אבל בכותב לחבירו לזון אותו אין מלבושים במשמע עד שיכתוב אזון ואפרנס כיון דאין שום חיוב עליו אלא דבא לחייב עצמו מעתה דפשיטא דאפי' למאי דבעי למימר תלמודא דמזונות פרנסתי עצמה דהיינו אכילה ושתיה ולבושא וכסוייא ופרנסה היינו נדונייא ה"ד גבי בתו דכבר הוא חייב לה מתנאי ב"ד אבל הכותב לחבירו לזון ולפרנס פשיטא ופשיטא דאינו חייב בפרנסת הבעל אם יש למקבל בת הראויה לנשואין אבל ודאי כדאמרן ופשיטא לי ג"כ דאם לא כתב לחבירו אלא אפרנס אותך דאינו חייב במזונות אלא בלבושא וכסויא דאע"ג דאשכחן דאם מכרו שניהם לפרנסה וכו' דהוי לשון מזונות כמ"ש רש"י ז"ל ולפי המשוער דגם לכסות מוכרין כלי תשמיש דהתם אינו לשון חיוב אלא לישנא דברייתא והא דתנן בסוף פאה העובר ממקום למקום וכו' לן נותנין לו פרנסת לינה וכו' איתמר עלה בפ"ק דב"ב ד"ט מאי פרנסת לינה פורייא אבי סדייא ע"ש ובירוש' מפרש לה שמן וקטנית:

כמ"ש הר"ש ז"ל שם ובודאי דדמי לבא להתחייב ובגמרא. דידן מפרש לה אמידי דכסוייא ובירוש' מפרש לה אמידי דאכילה ולפ"ז הדר ספקן בכותב לפרנס לחוד תלייא בפלוגתא דגמרין והירושלמי שוב מצאתי שורש דבר זה מקור נפתח בפרק מי שמת דתנן התם הבנות יזונו וכו' פירשב"ם מזונות ופרנסת נשואין וכתבו התוס' דאין נראה לריב"ן דהא מזונות היינו אכי' ושתיה ופרנסה היינו מלבושים וצרכי נשואין דתרי מלי נינהו עכ"ל הצל"ע ואני עני רואה דדברי רשב"ם וריב"ל ז"ל אינם מכוונים עם סוגיא דפ' מציאת האשה דלמר יזונו פרנסת עצמן דהיינו אכילה ושתיה וגם לבושא וכסויא אבל פרנסת הבעל אינה בכלל יזונו אלא. בהא דקתני ומתפרנסות ושלא כדברי רשב"ם ז"ל ולמר יזונו אכילה ושתיה ומתפרנסות לבושא וכסו' אבל פרנסת נשואיה לא קתני וריב"ן ז"ל כיילינהו לצרכי נשואיה בהדי פרנסה ועוד קשה לענ"ד בדברי רשב"ם ז"ל דמסיים למלתיה. מהך דתנן בכתובות עד דתבגרן וכו' דהתם מתנאי ב"ד ופרנסת הנישואין אינו מתנאי ב"ד אלא תקנת חכמים. דמה"ט אם אמר לא ינשאו מנכסיו שומעין לו ואילו גבי מזונות אין שומעין לו דאלים תנאי ב"ד כדאיתא בגמרא וטוש"ע אה"ע סי' קי"ב וקי"ג ע"ש אלא הא מיהא מלבושים ודאי בכלל יזונו דקתני מתנאי ב"ד דה"נ קתני גבי אלמנתו ומתזנא בביתי וכו' ופשיטא דהיורשים חייבים במלבושי האלמנה כמ"ש בטוש"ע שם סי' צ"ה ע"ש וזו היא שקשה לריב"ן ז"ל דבעי למימר דאין המלבושים בכלל יזונו דקתני במתני' דמי שמת דא"נ אמרינן בעלמא דיזונו מזונות דוקא שאני הכא דקאי אתנאי ב"ד ובכלל יזונו דהתנו ב"ד אמלבושים נמי והתימה יותר על ריב"ן ז"ל דמייתי הך דקתני ניזונות ומתפרנסות דתרי מלי נינהו וכו' והתם איפליגו בה אמוראי כדכתיבנא לעיל ונר' דמהא לא איריא בין למר ובין למר דאין פרנס' הנדוני' בכלל המזונות. אלא למר לבושא וכסות נמי ולמר. אכילה ושתיה אבל נדונייא הס כי לא להזכיר ורשב"ם ז"ל כיילינהו לכלהו בכלל יזונו ואחרי כתבי נמצא אתי בפה כפר נאבל ס' מרן הב"י ז"ל וראיתי לו בסוף סי' ר"ז שהביא תשו' הרשב"א ז"ל שהעתיק מור"ם בסי' ס' אשר הובאת לך וז"ל אם יש בכלל מזונות מלבושים והשיב מי שבא לחייב עצמו שלא מתנאי ב"ד אין מוציאין לבעל השטר מלבוש מחמת חיוב מזונות סתם דיד בע"הש ע"הת אא"כ פירש אזון ואפרנס דפרנסה היינו מלבושים עכ"ל קרי בחיל דבתנאי ב"ד מלבושים בכלל מזונות ולמ"ד בפ' מציאת האשה דמזונות אכילה ושתיה ופרנסה לבוש וכסות לאו למימרא דאי לא קתני אלא ניזונות אמרינן המלבושים בכלל. מזונות דהא בעיקר תנאי ב"ד לא קתני אלא מתזנן ועכ"ל דמלבושים בכלל דכ"הג נמי תני תנא גבי אלמנה וכדפרישי' אלא דס"ל דתנא דברייתא נקטינהו בתרתי דהוו מתנאי ב"ד ולא מיירי בפרנסת הבעל דאינה מתנאי ב"ד אלא תקנת חכמים כמו שנאמר ואידך ס"ל דלישנא דניזונית כולל מלבושים כלישנא דמתני' גבי תנאי ב"ד והא דתני תו מתפרנסות איירי בפרנסת הבעל דהוייא מתקנת חכמים:

ותבט עיני למרן ז"ל בב"י א"הע סוף סימן קי"ד שהביא תשובה הלזו בסגנון אחר וז"ל וששאלתם אם יש בכלל המזונות מלבושים משמו של רבי' האיי ז"ל אמרו שהמלבושים וצרכי הנשואים בכלל המזונות וריב"ם כתב דאין בכלל המזונות אלא מאכל ומשתה אכל מלבושים ונדונייא פרנסה מקרו עכ"ל זה הוא מחלוקת רשב"ם וריב"ן ז"ל שכתבנו וכתב עוד ז"ל ומסתברא דהמלבושים בכלל המזונות ג"כ הם כמו ששנינו וכו' מתזנא מנכסי וכו' וודאי יש מלבושים מתנאי זה אלא כשבאים חכמים לחלק בין דין המאכל ומשתה לדין הפרנסה קורין לאלו מזונות ולאלו פרנסה וכו' עכ"ל וכאותה שאמרו מוציאין למזונות ואין מוציאין לפרנסה וכו' קרוב ממש למאי דכתי' בעניו' עלץ לבי. וכתב עוד ז"ל אלא מיהו מי שבא לחייב עצמו שלא מתנאי ב"ד אין דנין ומוציאין לבעל השטר המלבוש משום המזון סתם עד שיפרש אזון ואפרנס כיון שלפעמים אינם כוללים אותם בכלל המזונות וכו' עכ"ל אע"ג דבמה שמחלקים חכמים בין דין המזונות לדין המלבושים בהך דמוציאין ואין מוציאין א"א לכוללן הא מיהא אשכחן לפעמים אינם נכללים ויד בע"הש ע"הת ועדיין לא הוברר לי בדעתו ז"ל בכותב אזון ואפרנס אם פרנסת הנדוניא בכלל רבינו האיי ז"ל שהביא הוא ז"ל ופי' בלשון מזונות לחוד נכללין גם צרכי הנישואין והוא ז"ל הכריע דבתנאי ב"ד נכללין המלבושים ובבא לחייב עצמו אינו חייב אלא במפרש ואפרנס ושתיק הרב ז"ל מדין צרכי הנשואין שכתב רבינו האיי גאון ז"ל ובחזרתי לעיר תונס יע"א חזרתי על המקרא ומצאתי תשו' הרשב"א ז"ל הלזו:

הלא היא כתובה על ספר תולדות אדם סי' קי"ו אלא במקום שכתוב רבינו האיי גאון כ' רבינו שמואל והוא רשב"ם ז"ל כמ"ש משמו לעיל ומה שדקדקתי על רש"י ז"ל בפרק נערה דאמאי לא פירש גבי מי שנשתטה כן מצאתי לרב"א ז"ל במקו' שעמד ע"ז והביא גירסאות ע"ע ומאי דכתי' בעניותין דמתנאי ב"ד שכתוב ומתזנן בביתי וכו' דפשיטא דמלבושא דומיא דמתזנא בביתי דגבי אשתו דפשי' ופשי' דהאלמנה יש לה כסות ומדור ושכן מצאתי להרשב"א ז"ל בתשו' הלזו כעת מצאתי לרב"א ז"ל במקו' על הך מתניתין דמייתי תנאי שם דף נ"ב שכתב משם התוס' דס"ל דלא תקנו לאלמנה אלא מזונות ולא מלבושים ושהריטב"א ז"ל הקשה עליהם מדאמרינן פסוק לי שיראי פסקו לה ומכמה דוכתי בגמרא ע"ע והרמב"ם ז"ל בפי"ח מה' אישות פסק דחייבים ג"כ בכסותה והביאו הטור סימן צ"ד וכתב ה"המ ז"ל שם שזה הדבר מן הראשונים ומבואר בירוש' וכן הסכימו הרמב"ם והרשב"א ז"ל עכ"ל והכי מפרש לה בירוש' כמו שהובא במקובצת לשם משם הרמב"ן ז"ל ומסיים בה ומיהו דוקא בהני דהני תקוני רבנן ז"ל ולא דקדקו בלשון המשנה לגמרי דלפעמים קרי מזון אפילו לפרנסה דאמ"ל זיל זון ופירש"י דלפרנסה קאמר עכ"ל וכתיבנא בעניותין ומהכא סייעתא לפי' רבינו האיי גאון ז"ל ורשב"ם ז"ל דר"פ מ"ש וכתב עוד אבל במקבל עליו לזון. את חבירו אינו חייב אלא במזונות ממש וכו' עכ"ל וכדברי הרשב"א הניתנים למעלה עוד מצאתי במקו' במ"ד לדף ס"ח שהאריך בפירוש השמועה ותמצית דבריו דמעיק' הוה ס"ל לתלמוד' דאין המלבושי' בכלל המזונות דאין לבנות זכות בכסות אלא במזונות ונדונייא דהיינו מתפרנסות דקתני בברייתא וחדית ליה רנב"י דבכסות נמי אית להו ולאו בכלל מזונות אלא דהיינו מתפרנסות דקתני ע"ע ונראה דאין ללמוד מכאן לפום מאי דסא"ד דפרנסה היינו נדוניא ולפ"ז הכותב לפנויה אזון ואפרנס יתך דחייב ליתן לה נדונייא דשאני הכא דתנא קאי בחיובא דרמיא עליה דאינש והיינו במזונות הבת מתנאי ב"ד ונדונייא מתקנת חכמים וכיצד שמין וכו' דעד השתא לא אסיק אדעתיה דחיובא דכסות ולבוש דבנתן רמיין על נכסיה דמזנן תנן וכן למאי דאמרינן דזן מחטי דעליה ושמואל דאמר זיל זון בפרנסת נדוניא קאמר וליכא למגמר לבא להתחייב לזון את הבת לתת לה נדונייא אבל בבא להתחייב לזון ולפרנס פשיטא דלאכילה ושתיה ולבושא וכסו' קאמר ולא נדוניא וכ"ש שאין בלשון בני אדם נדוניא פרנסה. איברא דלשיטה זו בכותב לזון סתם אין המלבושים בכלל דלא עדיף לשון הבא להתחייב מעצמו מלישנא דמתניתין דמתנאי ב"ד דקתני ומתזנן אין להם אלא אכילה ושתיה ואפי' למאי. דקאמר ר"ן דבכסות נמי חייב לאו למימרא דס"ל דבכלל ניזונת דקתני בברייתא אלא אמתפרנסת דקתני התם אלא מיהו במאי דקתני ומתזנן פשיטא דלדידיה דר"ן כסות בכלל ותנא דברייתא תנינהו בתרתי וכדמפרש עלה דהך מתניתין בירושלמי מיהו בבא להתחייב פשיטא כל כמה דלא פירש ואפרנס אין לו עליו אלא אכילה ושתיה דלא עדיף מלישנא דברייתא אע"ג דאיכא למימר דהיא גופה קמ"ל וחייב נמי בכסות ולאו כדמשמע מלישנא דמתני' דלא קתני אלא ומתזנן דתנא דמתני' נקט נפשיה בקצי"רי ואין דנין לשון המתחייב ולהוציא מידו בכה"ג וזה נלע"ד פשוט:

תוכן העניינים

ספר משכנות הרועים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה