ספר משכנות הרועים· רבי עוזיאל אלחאייק
מ"ם · אות רכ
מודעא ראובן יש לו תביעה על שמעון וכתב הרשאה ללוי לעמוד כנגדו ויעשה ככל אשר יראה ויכשר בעיניו וקודם זה עמד ראובן ומסר מודעא על שמעון שכל שיעשה המורשה עמו בטל הוא ומבוטל הוא והלך המורשה בתום לבבו ועשה עם שמעון אשב הוכשר בעיניו על דבר אמת ואחז"ר הוציא ראובן מודעא זו על שמעון לבטל כל מה שעשה לוי ולהחזיק במה שזכה ע"י. לוי הבא בהרשאתו ולחרחר ריב ריב במה שנתפשר עם לוי ושמעון טוען א"כ מה הועילו חכמים בתקנתם לתבוע ע"י הרשאה שכל א' יכתוב הרשאה וימסור מודעא כי אמת כי שיקול הדעת נותן כי האמת אתו דשפיר קטעין דקי"ל אם בטל שליחותו ולא נודע לו הביטול מה שעשה עשוי כמ"ש בטור וש"ע סי' קר"ב ה"נ דכוותה. ושוב מצאתי להרשב"ש ז"ל סי' קכ"ג דפשיטא ליה שמודעא קיימת והפשרה והמחילה שעשה המורשה בטילה היא ומבן תלת ע"ש ותמיה אני כיון דהפשרה דינה כמכר כמ"ש בסי' ר"ה בענין הכרת אונסו והמודעא מסרה בעש"ג וזכורני שה' עדות ביהוסף ז"ל סי' עמד על רזא דנא:
שוב מצאתי למוהרש"ל ז"ל ביש"ש בפרק מרובה סוף סי' ט"ז שכתב שלא כתב שם בנוסח ההרשאה ברעות נפשאי בדלא אניסנא לפי שאין כותבין ג"כ ביטול מודעות שאין שייך אונס דאיזה אונס בא להרשות. שלוח להוציא הממון וכו' עכ"ל ונראה דלא מיעט הרב ז"ל אלא מסירת המודעא על המורשה אבל אם מסר מודעא על הנתבע עצמו פשיטא דמהניא דלא עדיף מעשה שלוחו ממה שהוא עושה ע"י עצמו דבמעשה ע"י מצי למסור מודעא ומבטל מה שהוא עשה בעצמו וכשעשה שליח אינו יכול למסור מודעא ועוד דהרב קרי בחיל דאיזה אונס בא להרשות שליח ומ"ש להוציא ממון מכוון הענין ומצאתי במרדכי בפרק שבועת הערות שכתב משם רבינו שמחה ז"ל מה שכות' ברעות נפשאי בדלא אניסנא אין צורך הואיל ואין שייך בו מסירת מודעא עכ"ל: