ספר משכנות הרועים· רבי עוזיאל אלחאייק
מ"ם · אות קכב
מנהג קהל עדתינו נוהגים שכל הנדוניא ותכשיטיה ומדודין ושמושי ערסא שתכניס כלה לחתן מוסיף לה שליש מלבר דהיינו חמשים למאה וכשהוא מגרשה גובה הכל אבל אם נתאלמנה אינה גובה אלא. עיקר הכתובה ומה שהכניסה הם או דמיהן כך דנים הב"ד נו"ן לקדושים אשר בארץ המה וגם אשר בחיים עדנה קושטא קאי שלא נמצא כתוב אצלינו כתב מפורש לרבני מנהיגי העיר יע"א וכבר ידעת להקת הפוסקים בענין המנהגים דבעינן שנתיסר ע"פ ותיקין כמ"ש הת"הד ז"ל סי' שע"ב ע"ש וכבר בא חכם האיש אדוני האר"ש רב מקבציאל ז"ל בח"המ סי' בהגהב"י ז"ל מאות ד' ואסף איש טהור כל הדעות והלכה להלכה דאין מוציאין מהמוחזק וכ"ש מהיתומים ע"ש ואל תשיבני דהתם מיירי בתקנות הכתובות אבל הכא שאדרבא בשטר. כתובתה כתוב לאמר שנתחייב בכל סכי כתובתה נדונייא ותוספת בין בחיים בין במות וכו' ואתה בא לאורועי שטר כתובתה ממנהג שבתורה שבע"פ הא ליתא מאחר שלעולם כך דנים ומורי' נמצא מערער ש"מ דמנהג קבוע ופשוט בעיר מימי קדם וכמ"ש מהרשד"ם ז"ל בח"המ סי' גנ"ת וז"ל וצ"ל שנר' לומר דמאחר דדבר זה נוהג. במדינה נה ומנהג פשוט הוא וכו' הו"ל כאילו היה שם תנאי מפורש וכו' שלא תגבה אלא סך כו"ך והמותר ליורשים אע"פ שלא נכתב בכתובה בהדיא וכו' עכ"ל ונסתייע מדברי הריב"ש ז"ל ע"ש ויותר מאלה יש להוכיח דבר זה ואין הפנאי מסכים:
שו"ר דמנהג זה יסודתו בהררי קדש בעיר ארגי'ל יע"א כמ"ש הריב"ש ז"ל בס"סי ק"ז ע"ש וכ"ה בתשב"ץ ז"ל ח"ב סי' רצ"ב תיקון ז' ע"ש ובח"ג סי' ש"ג כת' דתקנה זו קבלוה עליהם אנשי תונס יע"א ע"ש ואע"פ שיש לדחות הא מיהא כיון דחזינן דהכי נהוג הב"ד של פה מתא יע"א מקדם קדמתה ש"מ דעדות הרב אינה אלא על העיד הזאת יע"א ואע"פ שהק"ק פורטוגיזיסו יצ"ו אשר ישנו פה עמנו עומד אינם נוהגים כן אלא תגבה מ"ש בשטר כתובתה עפ"י תקנות ידועות להם יצ"ו אין מזה כח לדחות שגם בארגי'ל יע"א ששם עיקר התקנה לא הושוו כל הקהלות שבעיר אלא הקהל אשר באו מארץ אדום ולא הקהל הקדוש שהיו שם כמ"ש שם בסעיף תיקון ט' ע"ש גם הרב מוהר"י עייאש ז"ל במנהגים כתב בסי' ס"א דקהל אלבאפנסייא ואשבילייא חלוקים בזה ע"ש באופן שכל המערער במנהג זה מבני קהלנו יצ"ו אין שומעין לו ומשתקין אותו:
וגדולה מזו אירע מעשה לפני מי שגדול הוא הראש מורי הרב חק נתן זיע"א באשה שהוסיף לה בעלה ת"ק גרושוש בתורת. תוס' על סכי כתובתה ונלב"ע הבעל ובאה אלמנתו לגבות תוספת שני שכתב לה הבעל באומרה דתוס' א' פשטה:
התקנה שלא לגבות נגד הדין ומאין הרגלים ליפות כח היורשים בתוספת זה הורה גב'ר מורי ז"ל דאינה גובה כלום כיון דכת' בשם תוספת כך לי תוספת קמא כתוס' בתרא: