ספר משכנות הרועים· רבי עוזיאל אלחאייק
מ"ם · אות קג
מכירת שטרות. ראובן חייב לשמעון מנה בשטר לזמן מוגבל ועמד שמעון ומכרו ללוי בתו"ז ולפורעו בזמן מוגבל בתוך זמן המוגבל לראובן וכשמוע ראובן יצא לטעון אנא נפשאי עלי דידי ליהדר ואפרע לך הצ' בזמן שהגבלת ללוי אם שומעין לו או לא:
הנה ראיתי להכנ"הג סי' ס"ו אות ב' בהג"הט"ז שכתב משם הרב המבי"ט ח"א סימן שכ"ח דדינא קתבע הלוה ושומעין לו ושהביא ראיה לדבר ושבח"ב סי' קמ"ד סמך עוד הדבר בראיות ע"ש וכעת אין תשו' ה' המבי"ט מצויים אצלי להבין אמרי בינה ואומר דמיירי בשעדיין לא הגיע זמן פירעון הלוה ופשי' ליה לה' ז"ל דיכול למוכרו וכדאמרינן בפרק החובל דפ"ח תזבין לכתובתה בטובת הנאה וכו' אע"ג דכתובה לא ניתנה ליגבות מחיים וכמ"ש הרב מוהריק"ו ז"ל שורש פ"ט בענין מחילת חוב שבשטר דאכתי לא מטא זמניה ע"ש אלא שאני עני חוכך בעיקר דינו ז"ל כיון שאין השטר נקנה אלא בכתי' ומסירה כמ"ש בטוש"ע סי' ס"ו א"כ ע"כ בדכתב ליה מלוה שטרא ללוקח והרי הכנ"הג גופיה בסי' קע"ה אות ס"ג בהג"הט פסיק ותני משם ה' מקור ברוך סי' נ"ט שאם כבר מכר שטר ללוקח תו לא מצי מצרן להוציאה מידו ע"ש ואי רבנן פליגי בה לא הו"ל להרב ז"ל למסתם לן תרי סתומי דאתראי נינהו ואפשר דנדון הרב המבי"ט מיירי במכר השטר בדרך אג"ק וס"ל כדעת הרי"ף וסיעת מרחמוהי דמהני וכדפסקו מרן בש"ע ומור"ם שם סי"א דלא בעי לא כתי' ולא מסירה רק שיאמר לו בע"פ קני. לך וכו' כמ"ש בש"ע שם שוב מצאתי להכנ"הג שם בהגה"בי אות כ"ב שכתב שדעת ה' המבי"ט בח"א סי' קס"ט כדעת הרי"ף ודעמיה ע"ש ועט"ר הרב המובהק מורי הרב חק נתן הי"ו השב ישיב בעיקר דברי הרב המבי"ט דכל עיקר מטרין לא הו"ל אלא משום דס"ל מר דמכירת שטרות איכה אלא מדרבנן אבל לפום מאי דמסיק הש"ך שם סק"א דהלכתא כמ"ד מכירת שטרות מדאורייתא כדעת מרן בש"ע דודאי זכה הלוקח. שו"ר להש"ך שם סקע"ג בסי' קע"ה סקנ"ה שחלק ע"ד ה' המביט וע"ע להרב מש"ל ז"ל בפ"ו מה' מכירה דין יו"ד בד"ה משמכר וכו' שגמגם בראיות ה' המבי"ט וזו הלכה העלה ה' מוהרי"ע בתשו' ח"א סי' נ"ט ע"ע והרב מוהר"ש אלפאסי יזיי"א ס"ח לי בזה דבנ"ד שמכר ללוי בהמתנה אפי' ה' המבי"ט מודה דזכה הלוקח ולא מצי לסלוקי ליה הלוה דמימר אמר הא' נוח לי והב' קשה הימנו כמ"ש בטוש"ע סימן קע"ה אלו דברי הרב ולפ"ד אם המוכר לא איכפת ליה בהאי א"נ הלוה פרעיה לאלתר וכיוצא בזה זכה הלוה ולפמ"ש בהש"ך והמש"ל ומהרי"ע ומורי הרב שחלוקים בדבר דרובא ובתראי נינהו ל"ש מכר בהמתנה ל"ש מכר בזוזי לאלתר זכה הלוקח וכוותייהו נקיטינן אלא דבנ"ד אפי' הרב המבי"ט אזיל ומודה כדברי הרב מוהרש"א יזיי"א ותו לא מידי: