אור ברסלב
ספר משכנות הרועים מ"ם › אות צז

ספר משכנות הרועים· רבי עוזיאל אלחאייק

מ"ם · אות צז

אות צו

מכירה מעשים בכל יום שמוכרים מטלט' או מקרקעי וכשאין להם מעות מצויים הקונים כותבים שט"ח על דמי המקח הן היום ראובן מכר מטלטלי וכתב לו שט"ח הקונה ומסרו לו ואמר לו לך ושוב עד למחר וכשבא אצלו אמר לו הדרי בי מהמכר אם נתחייב ראובן מי שפרע ואם היה קרקע אם נקנה קנין גמור או לא:

זאת אשיב בפ"ק דקידושין די"ו תנא ע"ע קונה את עצמו בשטר ופריך האי שטר היכי דמי אילימא דכתב ליה שטרא אדמי היינו כסף וכו' משמע מהכא דשטר חשוב ככסף וכו' וכי היכי דקרקע נקנה בכסף ובמטלטלי במי שפרע ה"נ אם כתב לו שט"ח מדעת שניהם וכן יש להוכיח מהא דאמ' בהאומנים דף ע"ז רשב"ג אומר מלמדין אותם שלא וכו' כיצד כותב לו אני פ' ב"פ מכרתי שדה פ' לפ' באלף זוז ונתן לי מהם ר' והריני נושה בו ח' מאות זוז קנה ומחזיר לו את השאר אפי' לאחר כמה שנים וכו' ע"כ אלמא דלא פרע ליה כל דמי המכר כיון דכתב ליה שטרא אשאר דמי קנה ואין אחד מהם יכול לחזור ואין לחלק דשאני התם דפרע ליה קלא מדמי המכר מ"ה מהני שטרא אשארא אבל אי. לא פרעיה כלל מצו לאהדורי דליכא. צד כסף הא ליתא דחלק מה שלא פרע במה קנאו לוקח אלא בשטר וכדאמרי ברישא דבריי' שוב מצאתי במקובצת לשם שכ' משם הריטב"א ז"ל שכתב משם רבו ז"ל דל"ד קתני שנתן לו מאתים זוז אלא אפי' לא פרע ליה כלום אלא דרשב"ג סרכיה דת"ק נקיט ואזיל ע"ע גם אין לחלק דהתם המוכר. כתב השטר אבל בנ"ד שהלוקח כתב השטר אימו' דלא מהני חדא דאין שום סברא בכך ועוד הך דקידושין מיירי שהעבד הוא הכותב דהיינו הלוקח וראיתי להרשב"א ז"ל בחי' לשם דק"ל דמאי קאמר היינו כסף דאם כן המקדש בכסף וכתב לה שטר עליו תהא מקודשת וכו' עכ"ל פשיטא ליה ז"ל דבשט"ח אינה מקודשת וזו היא דעת הרמב"ן ז"ל כמ"ש ה"המ ז"ל בפ"ה מה"א דין כ"ג משם הרמב"ן והרשב"א וכ"כ הרשב"א במ"ד לדף ח' מנה אין כאן משכון אין כאן ע"ש וכתב שכ"כ לעיל במ"ד לדף ו' ע"ע ועיין במור"ם ז"ל בא"הע סי' כ"ט ובה' חל"ם ע"ש ס"ק ותירץ הרשב"א דהשתא הוא דקאמר הכי משום דאכתי לא ידעינן דגופו קנוי ואינו אלא כחוב אבל למסקנא דאמרי' ע"ע גופו קנוי אי כתב ליה שטרא אדמי לא נפיק דכסף אין כאן שטר אין כאן צ"ע דעת עליון אע"ג דלענין קידושי אשה פשיטא ליה דלא מהני הא מיהא לענין ע"ע מספק"ל אי סברת המקשה לא קיימא אלא לפום מאי דסא"ד דאין גופו קנוי או"ד לאחר המסק' נמי דגופו קנוי אפ"ה קונה עצמו בשטר שכותב על דמיו ועדיף מקידושי אשה אבל מקח וממכר דישנה ביתר מיני הקנאות נראה דפשיטא ליה ז"ל דמהני אלא דבמשכון כיון דלית ביה שום זכות אפי' לגבי מק"ום ל"מ ובהכי מסתייעא מילתא מהך דפרק האומנין שוב מצאתי הדבר מפורש בתשו' הרב משאת בנימין סי' צ"ד ע"ש:

תוכן העניינים

ספר משכנות הרועים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה