ספר משכנות הרועים· רבי עוזיאל אלחאייק
מ"ם · אות פב
מכירת ס"ת. ראובן קנה ס"ת ונתנו בב"הכ של יחיד לקרות בו בצבור כמנהג ונודע כי שנות מספר הסמוך למ' שנה שקורים בו ברבים בהגיע תר ס"ת הלזה והנה בע'תה שרא דעניותא רדיף אבתריה עד בלתי השאיר לו צורתא דזוזא כי אפס כסף והלחם אשר הוא אוכל פת שעפשה דלית בה תוריתא דנהמא ואת הלבוש מלא קרעים טלאי ע"ג. טלאו לרבות השחקים קרעים שאינם מתאחים ועוד אחרת:
היתה מפי השמועה למדנו כי חייב הוא לב"ב ולשאינם בני ברית והנוגשים אצים תנה את נש"י והוא זקן נכה רגלים מעונה ומדוכה ויהי בראותו צרת נפשו כי רבה היא עמד השואל ושאל פי האם יוכל שלו לפרוע חובותיו והיה הנשאר לכסות בשר בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים וכמו הצ'ער עלה:
זאת אשיב ראשית מאמר מודעת זאת. דאין מוכרין ס"ת אפי' אין לו מה יאכל אלא ללמוד תורה ולישא אשה וכתב מרן ז"ל בב"י י"ד סי' ע"ר בשם הר"ם ז"ל היינו דוקא ס"ת העשוי לקרות בו אבל ספרי יחידים וכו' ועוד שקדושתן לא פקעה בכך והם בקדושתן ביד הלוקח כמו שהיו ביד המוכר עכ"ל וצ"לד לפי טעם זה אמאי אין מוכרין ס"ת היכא דליכא לעיולי כיון דאכתי בקדושתיה קאי ואמאי סלקא לה בעיא בתיקו ומרן הב"י ז"ל בעי לאוקומי מלתיה דהר"ם ז"ל בסוחרים וסופרים. אבל הקוני' יחיד ורבים כי הדדי נינהו והדר ק"ל מדברי. הטור בא"ח סי' קנ"ג דכתב דביחיד בשלו יכול למוכרו. וכתכ דאיכא מ"ד דהטור בשיטת אביו הרא"ש ז"ל אמרה דהאידנא ליכא מ"ע בס"ת רק בחומשין וכו' ונר' לע"ד דהכי רהיט לשון הטור בי"ד שם שאחר שכתב אסור מכירת ס"ת כתב וז"ל וכתב א"א הרא"ש ז"ל שזה לא נאמר אלא לדורות הראשונים וכו' עכ"ל: