ספר משכנות הרועים· רבי עוזיאל אלחאייק
מ"ם · אות סה
מכירה ראובן יש לו סחורה כ"כ. וא"צ שמעון אם תמכור לי בסכום פ' כל שקל אקנה כל מה שיש לך אם מעט ואם הרבה וגמרו קניינם ותקעו כפם כמנהג התגרים שע"י ת"ך נגמר המקח ביניהם וכמ"ש סי' ר"א וכשבא למשוף נודע לקונה שיש למוכר ר"ן שקלים ועשה עצמו כאלו לא ידעו וכשבא אצל המוכר למשוך א"ל קניתי אבל איני רוצה לקנות אלא ה' שקלים מ"מ והמוכר אומר שיחויב לקנות כל הר"ן שקלים שיש לו שכך היה מעשה והלוקח אומר אמת שכך היה התנאי אבל לא אסיק. אדעתאי שיש לך כ"כ והנלע"ד לחקור אם המכר קיים כיון שלא קצב לו כמה יקנה או לא ונראה דבאנו למחלוקת גדולי ישראל במחייב עצמו בדבר שאינו קצוב להרמב"ם ז"ל אינו חייב. והרמב"ן ודעמיה ז"ל ס"ל דחייב וכמו שנתבאר כל זה בטוש"ע סי' ס' וסי' קל"ה וסי' ר"ז וכבר פסק מרן ז"ל בביתו ובשלחנו הטהור כדעת החולקים כי רבו הלא בספרתם וה"נ דכוותה שנתחייב במקח שאינו קצוב וקנה וגדולה מזו אני אומר דבנ"ד אפי' הרמב"ם והנמשכים מודו דקנה ומתחייב מהא דכתב הרשב"א בתשו' והביאה הרב"י בסי' ס' במקבל ליתן לחבירו מנה בכל שנה כל ומי חייו אי הוי כדכר שאין לו קצבה לדעת הרמב"ם ז"ל והשיב כיון שקצץ לו סכום המנה אע"פ שאין קצבת השנים ידועה דבר קצוב מקרי וחייב אפי' להרמב"ם ע"ש א"כ ה"נ שקצץ סכום כל משקל אע"פ שלא קצב סכום המשקלות חייב:
וראיתי. להכנ"הג ז"ל סי' ס' בהגהב"י אות ל"ז שכתב משם מהרש"ח ז"ל דע"כ לא ס"ל להרמב"ם דלא קנה אלא בבא להתחייב אבל במכר יודה הרמב"ם ז"ל דקנה וכו' ע"ש וס' זה אינו מצוי אצלי דאפשר דמיירי דמכר לו קרקע או מטלטלין ע"מ ליתן לו כו"ך לשנה וכנדון הרשב"א ז"ל דמתחייב של קצב השנים וצ"ע לדינא: