ספר משכנות הרועים· רבי עוזיאל אלחאייק
מ"ם · אות נד
מכירה ע"ת נשאלתי במעשה שהיה שראובן מכר חזקת חצרו לשמעון בסך ידוע והתנה עמו המוכר שאינו רשאי למוכרו ללוי שמעון ומכרו ללוי מז מי זכה במקחו אמנם מכירתו לא אהניא ולא מידי דהוי כמוכר דבר שאינו שלו כיון ששייר המוכר הא' זכות זה לעצמו אינו רשאי שמעון לשלוח בו יד או"ד כיון דשמעון עבר על התנאי ולא נתקיי' התנאי התנאי קיים והמעשה בטל ופקע מיניה שמעון ההוא כלילא דזכיה והשבתי דחזי הוית לרבי' ז"ל בפ"ח מהלכות גירושין דין י"ב ה"ז גטיך ע"מ שלא תנשאי לפ' עד ן' יום דאם עברה ונשאת הגט בטל וכתב ה"ה ז"ל בשם הרמב"ן ז"ל דש"מ הנותן מתנה לחברו ע"מ שלא ימכרנה ועבר ומכרה המתנה בטלה ע"ש ויש להתבונן בדבריהם ז"ל מי אמרי' דדילמא ע"כ לא קאמר אלא בנותן מתנה בלא כסף ובלא מחיר דמימר אמר נותן מזכות זה לא סילקתי עצמי דשיור הוא לגביה דנותן אמטו להכי שפיר בטלה המתנה אבל במוכר ומקבל דמי מכירתו תו לא פש גביה שום זכותא ולא מידי ואין תנאי זה עביד עקירה. למכירה שוב מצאתי תשו' שאלה להרא"ש המעוז ומייתי לה הטור בסי' קי"א על ענין זה ובטעם הדבר ראיתי למרן הב"י ז"ל בס"סי צ"ט שכתב בשם ה"ר יהודה והר"י בני הרא"ש ז"ל דלא ליקשו דברי הרא"ש אהדדי חבל על דאבדין ועיין בט"ז סי' רמ"א סס"ו מ"ש בשם הרא"ש ז"ל ע"ש וע"ע בש"ות הב"ח ז"ל סי' ל"ו ע"ש ולה' תורת חסד סימן קל"ח ע"ש: