ספר משכנות הרועים· רבי עוזיאל אלחאייק
כ"ף · אות יא
כתובת בנ"ד כת' הרב מוהריק"ש בהגהותיו לש"ע א"הע סי' קי"א דאם מת בן האשה הא' בחיי אביו ואח"ך מת האב דאין בני הבן נוטלין כתו' בנין דכרין ושכ"כ בתשובה ע"ש והיא ל'ו נדפ'סה בס' אהלי יעקב סי' ס"ח ודייק לה מלשון התקנה דאמר אינון משמע אינון דוקא ע"ש ולענ"ד אין א' מהפוסקים סובר כן מדלא השמיעונו חידוש כזה וכמ"ש הרי"ף בפ' האשה שהלך בעלה וכו' מ"ד רב יהודאי גאון וז"ל ודאי אי איתנהו לה"מ דרב יהודאי גאון לא הוה שתיק גמרא מנייהו עכ"ל וכלל זה השתמשו בו גדולי ישראל מוהרשד"ם בחא"הע סי' קכ"ד שכתב ע"ד התוס' שכ' דבזה"ז אין כופין את האשה לעלות לא"י דאין לחוש לזה כיון ששאר הפוסקים כתבו הדין סתם ולא חילקו משמע דאין לחלק וכ"כ בפסקיהם ה' מוהרא"ם והר' כמוהאר"י ן' חביב שדין מחודש שאנו רואים שלא כתבוהו הפוסקים נראה ודאי דלא ס"ל וכו' עכ"ל וכ"כ בקיצור סוף סי' ס"א ע"ש ובסו' סי' שפ"ה כתב דאם באנו לחוש לסברת היחידים לא הנחת חיים לעולם וכו' עכ"ל ומוהריב"ל ח"א סי' י"ג די"ג ע"ד וח"ג סי' מ"א ומוהראנ"ח ז"ל בתשו' ח"א סי' א' דף ב' ע"ב בד"ה היוצא וכו' שהסכים לכלל זה ע"ש וכ"כ ה' משפט צדק ח"ב סי' ע"ו דף קכ"ז ע"א ומשם מוהרשד"ם ז"ל ושאר הפוסקים ע"ש:
שוב מצאתי למרן בב"י ח"מ סימן ק"ז שחלק על תשו' מהר"ם ממה שלא אישתמיט חד מהפוסקים לכתוב דין זה ע"ש ותמהני מה' מוהרשד"ם סי' שצ"ב שחלק ע"ד הרב"י ותבר ליה לגזיזיה וסבר לה מר דמקום הניחו לו להתגדר בו וכדאמר בפ"ק דחולין ע"ש והוא פלא הנה נתבאר דהגאון הרי"ף ואחריו נמשכים הרא"ם והר"י בן חביב ומרן בב"י ומוהריב"ל ומוהראנ"ח ומוהרשד"ם בא"הע ובח"מ בב' תשו' וה' משפט צדק סברי מרנן דלא עבדינן עובדא בדין שחידש אחד מהפוסקים ולא נמצא לזולתו מה גם דבנ"ד שה'. יד אהרן המאסף לכל המחנות לא העתיק בספריו מ"ש מוהריק"ש בהגהותיו משמע כי היא לא ישרה בעיניו וע"ע להרב כרם שלמה חא"הע סי' ל"ג דף צ"א ע"א וכ' ועיין להרב מוהר"מ ב"ח בכלליו שבסוף ספר גט פשוט סי' ד' מ"ש בזה וכעת אין הפנאי מסכים להאריך: