אור ברסלב
ספר משכנות הרועים יו"ד › אות כט

ספר משכנות הרועים· רבי עוזיאל אלחאייק

יו"ד · אות כט

אות כח

יחוד א"א י איש פלוני אלמוני רגליו מועדת דעייל ונפיק לבית רעהו ופעמים רבות אין האיש בביתו והוא מתייחד עם אשתו כפעם בפעם ועמדו השכנים וגילו אזן פרנסי העיר והתרו בו שלא יכנס עוד לשם והוא לא נשמר ועודנו מחזיק בטומאתו והבעל רואה ושותק וחזרו והתרו בו ולא שב מדעתו יורה המורה אם הפסידה כתובתה או לא ויבא שכמ"ה:

זאת אשיב הלכה רווחת דיחוד א"א אסור מ"הת כמ"ש בטוש"ע א"הע סי' כ"ב ועיין להת"הד סי' רמ"ב דיני יחוד אי הוי דאוריי' או לא ע"ש וקי"ל דעוברת על דת משה יוצאה שלא בכתובה כמ"ש בש"ע שם סי' קט"ו וכתב הב"ש שם סקל"ד דאם נתייחדה עם א' עוברת על דת היא דאיסור יחוד מ"הת הוא ע"ש ועיין מור"ם והב"ש סק"ך וחקור בתשו' הת"הד הנרמזת ובעוברת על דת דמפסדת כתובתה ה"מ בדהתרו בה אבל בלא התרו בה אפי' רגילה בכך לא הפסיד' כתובת' ועיין לה' חל"מ וב"ש סקי"א שם ובתשו' הת"הד שם ואופן ההתראה דעת הרא"ש ז"ל בסוף כלל ל"ב שיתרו בה שאם תעבור תפסיד כתובתה וכן העתיקה הטוש"ע ס"סי קט"ו אמנם דעת רי"אז הובא בשל"הג בפ' המדיר דא"צ אלא להתרות בה שלא תחזור לקלקולה והחל"ם סקי"ו ולו כ' בדעת הש"ע שנמשך אחר לשון הרא"ש ע"ש ועיין להב"ש שם סקט"ו וה' גו"ר בח' א"הע כלל ד' סי' י"א בהס'כמה עלה שצריך לפרש בהתראה כלשון שכתב מרן בש"ע וכ"ה בתשו' הרשב"ש סי' תע"א:

והנה הרמב"ם ספ"ב מה' סוטה הי"ב כתב כל אשה שהיה לה קינוי וכו' או שקנאו לה ב"ד וכו' עכ"ל צריך לדעת במאי עסי' אלימא בדאיכא בעל ולא קנא היכא מצו ב"ד לקנויי לה אלא בדליתיה לבעל אמטו להכי כח הב"ד יפה לקנאות שלא ברשות הבעל ניחזי אנן אי בעל ואמר לא ניחא ליה בקנוי ב"ד מה שורת הדין נותנת שוב מצאתי. בפ'. הארוסה דכ"ה דמייתי הא דקתני ואלו שב"ד מקנין להן מי שנתחרש בעלה או נשתטה או שהיה חבוש בבית האסורים וכו' משמע דוקא בכה"ג הוא דמצו ב"ד למהוי שלוחי דידיה לקנאות לה אבל כל היכא דאיתיה להבעל ולא ניחא ליה לקנויי לא מצו הב"ד לקנויי ואם עברו וקנאו אין קנוייה' קינוי אלא דכח ב"ד יפה לאפרושי מאיסורא דלא ליעול אבל לא מדין קינוי להפסידה כתובתה אמור מעתה עוברת על דת דאיפסקא הלכתא דצריכה התראה ולא התרה הבעל אלא ב"ד הוא דאתרו בה מה יהיה משפט ההתראה הלזו ובהך דקתני דב"ד מקנין להן אוקימנא דלהפסידה מכתובתה ולא להשקותה ש"מ דהתראת ב"ד מהני להפסידה כתובתה אלא דאכתי איכא למי' דשאני אותם השנויים במשנתנו דבעל לא מצי להתרות בה: ומצאתי בתשו' מיימוני סי' יו"ד שנשאל באשת ראובן שקבלה בחרם מעמד אנשי העיר וכתבו שטר וחתמו עליו ועתה עברה וכו' אם ההתראה בשעה שעברה על החרם בעי כמו דיני נפשות וכו' ע"ש גם הרשב"ץ ח"ג סי' קצ"א הובא בסוף ח"ב מס' יכין ובעז כתב באשה שהתרו בה הקהל שלא תתיחד עם פ' וכו' כיון שהתרו בה ועברה הפסידה כתו' וכו' דעת הני אריוותא אע"ג דבעל לא התרה בה התראת הקהל חשיבא התראה ומפסדת כתו' דבסתמא אדם מסכים על דעת ב"ד וכדאיתא בפ' הארוסה ע"ש ואע"ג דהתם גבי חרש ושוטה מתנייא מ"מ נראה דלא שנא אלא דברייתא נקטא הנך משום דבשאר אדם מסתמא מי יחוש יותר ממנו וה"נ דאי איהו לא חש לקמחיה הדבר מוטל על הב"ד והראיה שהביא מהרח"ש כבר כתבה ג"כ הב"ש בלכאורה ע"ע:

ועדין נשאר לנו לברר בהתרו בה ב"ד ובעל מחיל וכגון דראה אשתו זאת עודנה מחזקת בטומאתה להתיחד עם אותו האיש שהתרו בו הב"ד שלא יכנס עוד בביתה והיא מניחתו ליכנס והבעל יושב ורואה ושותק מי אמרי' דכל כה"ג חשיב כמוחל על התראת ב"ד והתם בסתמא אבל אי גלי דעתיה דלא ניחא ליה רשאי ולו שומעין:

עוד יש לברר דההתראה לא מהניא להפסידה כתו' אלא בהתרו בה ולא בהתרו בו ולפי הנשמע דפרנסי הקהל לא התרו אלא באיש ההוא ועוד יש לברר דע"כ לא אמרו אלא ב"ד דאלימי כחייהו להיותם מקנין ומתרין וכחם יפה אך לא שאר ממונה הקהל והנה בתשו' המיימוני והרשב"ץ הניתני' למעלה דלא כתבו בדבריהם הב"ד רק מעמד אנשי הקהל וכו':

ולענין הפסד כתובה מה דינו של התוס' הנהוג ושאר נצ"ב שכבר אבדו והבלאות קיימים עיין להב"ש סי' קט"ו סקל"ד ובעוברת על דת השנויה במתני' כתב מרן שם ס"ה דאין לה אלא בלאותיה הקיימים ועיין להב"ש שם מ"ש בדין תוס' והשליש:

ולענין אי מותר לקיימה או לא סח לי א' מהב"ד נר"ו שהבעל האמין לקול ואומר שזנתה א"כ שויא אנפשיה חתיכה דאיסורא והמתבונן בדבר יראה יראה דלא נאמרו דברים הללו אלא בעדות של זנות ובעדות של זנות גופה לא אמרן אלא שהוא מאמינו בשאר עניינים ולא בעדות זו בלבד כמ"ש ה' מוהרי"קו ז"ל וגם לא מחמת שאשתו זו חשודה היא בעיניו וכתב ה' מהר"י באסאן ז"ל דאפי' לצאת ידי שמים אין צריך להוציאה כמ"ש הרב יד אהרן ז"ל שם אות ל' בהגהב"י ע"ש ובנ"ד ליכא עדי יחוד ולא עדי זנות:

תוכן העניינים

ספר משכנות הרועים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה