ספר משכנות הרועים· רבי עוזיאל אלחאייק
חי"ת · אות נא
חשש על דין עסק ביש שלפי הנשמע שבעלה של הארורה הזאת יצוא יצא ביום ח"י סיון שעבר ובט"ו כסלו לשנה הבאה הרגישו בה העם כי היא הרה וקראו לחיה ובדקו אותה ותען להם שהעובר כבר ה' חדשים א"כ היא הרה לזנונים אף היא תשיב אמריה העיזה פניה ותאמר כן הוא ומפ' אלמוני אנכי הרה יורה המורה לצדקה ועוד בה שהעיד עד אחד שראה רווק א' באישון לילה יורד מן העלייה אשר הארורה שוכבת שם וגם אנשי המקום אמרו שהיא פרוצה ביותר יורה המורה ושכמ"ה:
זאת אשיב בראשית מאמר הוא הדבר אשר דברו אילי האר'ש לענין קבלת העדות לאסור אשה על בעלה שצריכה דרישה וחקירה כד"נ כמ"ש הסמ"ג בשם הג"המר והג"מיי וע"ז כתב הרא"ש בתשו' כלל מ"ו ראוי שעדות זה תתקבל בפני גדולי ישראל הבקיאים בדרישה שידרשו ויחקרו היטב וכו' ולקבל העדות בפני הבע"ד האשה והבעל ובפני גדולי ישראל שידעו לדרוש ולחקור ולא להסתיר עצה במחשכים וכו' וראוי לענוש לכל מי שהיה באותה עצה ובאותו ועד לקבל עדות שלא בפניהם עכ"ל והובאה בב"י סי' י"א ואע"ג דאיכא מ"ד דלא בעינן דרישה וחקירה הא מיהא בפניה ובפני בעלה רובא דרובא מודו דהא איכא דררא דממונא אם יתחייב הבעל בסכי כתו' אם לאו ובד"מ בעינן שיעידו בפני הבע"ד וכמ"ש הרא"ש שם בתשובה ומרן בש"ע שם ס"ד כתב י"א דבעינן דוח"ק ופסק שם מור"ם דבעי' בפניה ובפני בעלה ע"ש ועיין בה' כנ"הג שם אות ל"ה בהגהב"י שם ובסי' מ"ב בהגהב"י מאות מ"ח ובנ"ד דהיא מכחשת העד ומודה היא שעברה על דת אלא שמכחשת בזה שהעיד עליו העד כגון דא צריכה רבה גם יש לחקור אי חיישינן לעובר הזה לשהוא ממזר לפי מה שהודית שנבעלה לפ' אלמוני וממנו נתעברה אלא שאני חוכך בדבר דמאן חשיב להכיר העובר בן ה' חדשים או בן ו"ח והלואי שפרה ופועה ועוד צריך חיקור דין אם האב אמור יאמר שקודם שהלך לא נזדקק לה ב"ח או יותר שאז אם נתעברה ממנו הרי קרב לה זמן הלידה ועדיין העובר קטן הכמות ובפ"י יוחסין דע"ח תנן האומר בני זה ממזר וכו' רי"א נאמן ופירש"י שהאומר שנולד לו מחייבי כריתות ובגמרא אמרינן דלר"י ל"מ באומרת אמו דקים לה טפי אלא אפי' אביו דלא קים ליה טפי נאמן ול"מ עובר דאכתי לית ליה חזקה דכשרות אלא אפי' שנולד כבר דאית ליה חזקה דכשרות שהתורה האמנתו לאב דכתיב יכיר וכשם שנאמן לומר בני זה בכור כך הוא נאמן לומר שהוא ב"ג וב"ח וכו' וז"ל הרמב"ם בפט"ו מה' א"ב דין ט"ו אבל האב וכו' נאמן וכו' וכן אם היתה אשתו מעוברת נאמן לומר עובר זה אינו בני וממזר הוא ויהיה ממזר ודאי עכ"ל ובדין י"ט כתב א"א שהיתה מעוברת ואמרה עובר זה אינו מבעלי אינה נאמנת לפוסלו והרי הוא בחזקת כשר עכ"ל שלא האמינה תורה אלא להאב ולא להאם אפי' לר"י דקי"ל כוותיה כמ"ש ה"ה ע"ע וכ"כ בטוש"ע סי' ד' סכ"ו ע"ש ובנ"ד אם יאמר האב שלא קרב אליה קודם שהלך כמדובר ודאי נאמן ומשוי ליה ממזר לרחקו מלבא בקהל ולהתירו בממזרת אבל על מה שטענה מפ' אלמוני אינה נאמנת לפטור מן החליצה ומן היבום ולהחזיק עובר זה לבנו לירש אותו כמ"ש ה"ה שם אבל אם הבעל מספקא ליה נראה דאין להחזיקו בחזקת ממזר דאי משום עדות של ע"א אינה אלא עדות של כיעור ואין לאסור א"א וכ"ש דקי"ל ע"א בכיעור אינו כלום ע"ש בה' ב"ש סקי"ד ועיין במהרי"ל ח"א סי' י"א וכ"ב ובמהרשד"ם אה"ע סי' קל"ט ואמרי' שם בגמ' אין ערעור פחות משנים ואי משום הודאתה כבר נתבאר דאינה נאמנת אלא דמסופקים אם האב האמין לדברי העד ושויא אנפשיה חתיכה דאיסו' אי אמרי' א"כ ממילא הוחזק העובר לממזר והנר' כעת כיון דע"א בכיעור אינו כלום כיון דלא העיד על גוף המעשה אין כאן עדות כלל ואם הוא מאמין שמהכיעור באו לידי מעשה לא האמינה אותו תורה להאמין למי שאינו נאמן לפסול את זרעו ועיין בתשו' הריב"ש סי' מ"א ומ"ב ובב"ח בדין א"א שהיתה מעוברת ועיין בתשו' ה' פרי הארץ חא"ה סי' א' ובתשו' הרב שמש צדקה סימן וכעת בא אצלינו בעלה ואמר שקודם נסיעתו ביום א' היה עמה כדרך כל הארץ ובליל נסיעתו א"ל שנטמאה והיא אומרת אמת רק שראתה טיפת דם ע"כ פירשה והנה טענה האשה בפנינו שמבעלה היא הרה ואינה יודעת זולתו ומה שאמ' מפ' לפי שהטעו אותה שאמרו לה שאם תאמר מפ' הוא חייב לישא אותך צ"לד אי מהימנא בחזרתה או לא והנה מוהרא"ם ז"ל בכתבים סי' רכ"ב עמד וימודד אר'ש ל'ו מתוא'רה בענין דומה לנ"ד דבתחלה הודית בפנינו שפלוני נהג עמה בדרך אישות ואח"ך חזרה בה ומסיק דמעיקרא לבשה יצרה ונתנה עיניה באחר ומשקרא והשתא הדרא וקושטא קאמרא ע"ש וראיתי לה' מהר"ש הלוי בסי' ט"ל שכ' דאינה נאמנת באומרת טמאה אני לך דשמא עיניה נתנה באחר אלא אם הודית מעצמה אבל אם ע"י חקירה הודית לא חיישי' לעיניה נתנה באחר והשיא דברי הכתבים לענין אחר ע"ש אלא דבאמת דדברי הכתבים מכחישין דבר זה ועוד קשה קצת דהפך עובדי דמייתי תלמודא שלהי נדרים דמטיא ליה מיא לממשי ידיה וא"ל האידנא לא הוה וכו' וכן באידך דקא בדחא וכו' הוי כעין שאלה וקאמר עלה ר"ן דלא מהימנא משום דעיניה נתנה באחר: