ספר משכנות הרועים· רבי עוזיאל אלחאייק
חי"ת · אות כו
חזקה עכו"ם שהשכיר חצירו לעכו"ם אחר למשך זמן ובתוך ימי שכירותו עמד השוכר ההוא ושכרה לישראל לזמן קצוב עד עבור חמת המלך ודר בה ישראל ההוא ובעבור הזמן הקצוב ההוא חזר ודר בה הגוי השוכר ההוא עד כלות לו יותר מה' שנים אחר מה שדר הישראל ואז עמד הגוי בעל גוף הקרקע והשכורה ליש' אחר ועמד היש' השוכר מהגוי וערער עליו לאמר לו לבדו נתנה הארץ דישראל הב' מי אמרינן כי אין ממש בשכירותו דלא עדיף מגברא דאתית מחמתיה והרי הופקע כחו וכלו לו ימי שכירותו ואיתרע חיליה ולא כ"פ לנחתיה לארעא או"ד כיון שכבר דר ונחת לה תו לא פקעא מניה חזקתיה תדע דכל המחזיק מחמת ששכר הקרקע מבעליה אע"ג דבעליה מצו לסלוקי מינה אפ"ה עלתה ליה חזקתיה ולית גברא די ימחא בידיה:
וראיתי להכנ"הג בסי' ק"ס אות ק' שכתב וז"ל כותי וכו' ויש תקנה בעיר שאם דר יהודי בבית הכותי יש לו חזקה וכו' החזקה היא של השוכר הא' ששכר מאת השוכר וכו' עכ"ל ונראה דלא זיכה לשוכר הא' אלא לפי תקנתם דבלא שכירות הדירה מלתא היא להחזיק כיון דבדירה גרידא מהנייא ליה מ"ל ברשות בעל הקרקע או ברשות שוכר אבל לדידן לא מעלה ולא מורדת אלא בשכירות ע"י שטר העולה בעש"ג וכמ"ש סי' י"ט בס"ד לא מהני אלא בשוכר מבעל גוף הקרקע שו"ר להרדב"ז ח"א סי' רי"ג: