ספר משכנות הרועים· רבי עוזיאל אלחאייק
חי"ת · אות יט
חזקה אופן החזקות הנוהגות פה העירה יע"א כך היו נוהגים מקדם קדמתא שהישראל המביא עדים שדר בחצר של עכו"ם אפי' יום א' או שמביא שטר שהעידו ששכר מאת הגוי בעל המולק"י חצר או חנות עלתה לו חזקתו ועיין כנה"ג סי' ק"ס בהגהט"ו אות פ"א ובח"ב סי' ז' ולע"ע נדפסו תשו' אהלי יעקב למהריק"ש ז"ל וראיתי לו שבסי' ג' עמד ע"ז וייפה כח השטר ע"ש ובשנת הת"ק ויותר הסכימו בי דינא רבה על שתי הקהלות חלקם בחיים שלא תעלה עוד חזקה לישראל אלא עד שיביא שטר העולה בעש"ג שהגוי בעל המולקי נטל וקבל ממנו שכירות כו"כ אפי' של חדש א' אבל בלא שטר העולה בעש"ג שטרי דידן לגבייהו לא מעלין ולא מורידין וטעמא כיון דהגוי מצי אמר לא שכרתי ולהר"מ משא"כ בשטר העולה בעש"ג דלא מהימן כי טעין הכי וגם כי יהיה השטר בחתי' ב' עדים ומאותו הזמן והלאה כל שטר קדום שיוצא לפני ב"ד שאין כתוב בו שהיה לו שטר העולה בעש"ג פוסקי' לו ב"ד שלא עלתה לו חזקה וכל הקודם זכה וגם שיזכיר בשטר חזקה שנתברר להם ע"פי קריאת שטר העולה בעש"ג מי הוא בעל המולק"י או הממונה על האוק"ף שהוא אלחבס ולפעמים כשיתברר שאותו העכו"ם אינו הממונה העיקרי או בעל המולק"י אין לו אלא חלק א' המגיע לו בקרקע ההוא ע"פ חלוקת העכו"ם היורשים ע"פ משפטן של רשעים אינו מחזיק הישראל אלא כפי החלק המגיע לעכו"ם בגוף הקרקע וזה היה מעשה לפני רבי אב"א זלה"ה ומורי גם הוא דן ידין זיע"א ובשנת תצמי"ח לפני מי שגדול הרב חק נתן נר"ו שהוציא פ' שטר חזקת חנות א' וישראל הוציא מעשה ב"ד שנתברר להם שאין השטר ההוא של ר' שוה כלום וחקר ודרש מורי ה' נר"ו טעם הדבר וביררתי לפניו נר"ו במה שהביאו לי שטר העולה בעש"ג של בעלי גוף הקרקע וחקרתי בשמו' הבעלים ומצאתי ראיתי שהגוי שהשכיר החנות לר' אין לו יחס לירש ונתיישרו הדברים בעיני מורי ה' נר"ו ועכ"ז שלח השטר של עש"ג ע"י איש ישראל לפני אחד מהפלילים וכך הורה לנו ואמר מורי ה' נר"ו אישר חילייהו דב"ד ע"ז סמכו וסתמו דבריהם ועלתה החזקה לישראל עפ"י התורה כאשר הורו הב"ד ז"ל זיע"א: