ספר משכנות הרועים· רבי עוזיאל אלחאייק
חי"ת · אות ו
חזקה ראובן ושמעון שותפין בחצר א' וכל א' מוחזק בחלק מבורר ובהוצאות הבנין ג"כ חלוקים בעיסתן כ"א מוציא על חלקו אמנם בכותלי תשמישי החצר כגון הפורזדור ובית הבור וכיוצא יד שניהם שוה וכעת עמד ראובן הסכימה דעתו לבנות על אחד מהכותלים ההם הפונה לצד חלקו איזה בית או חדר ושמעון מעכב עליו באמור אליו כי הכותל הלזה יד שניה' שוה בו אינך רשאי להשתמש בחלקי והשיב ראובן שאינו בונה על כל שטח רוחב הכותל אלא עד חציו כי הוא חלקו ושמעון ישיב אמריו כי הוא מכביד על הכותל ומטי ליה הפסידא בקלקול הכותל עמד השואל ושאל דבר מי יקום משניהם ע"פ התורה יורה המורה לצדקה כדת של תורה ויבא שכמ"ה:
, זאת אשיב זו מחלוקת ישנה בין גדולי המורים נו"ן כמ"ש בטור סימן זק"ן סכ"ו וז"ל י"א אם רצה הא' להגביה יותר מד"א שהרשות בידו שיד שניהם שוה בו וכ"א יכול להשתמש בשלו ופעמים שזה צריך להגביהו או שזה צריך להגביהו אלא שזה מגביה וטעין וזה מגביה וטעין שכל א' מגביה על שלו ובלבד שלא יגביה כ"כ שיתקלקל הכותל בכך לדעת הבקיאים וא"א הרא"ש ז"ל כתב שחבירו מעכב עליו לומר דמקום חצי הכותל שלי וכ"כ הר"ר יונה ז"ל כותל המשות' בין ב' ובא א' לבנות עליו ולהגביהו חבירו מעכב עליו לומר חצי מקום הכותל וכו' עכ"ל ונלע"ד דהדברי' אינם מובנים דמדברי הי"א נראה דס"ל שהרשות ביד הקודם לבנות וזוכה לבנות על כל הכותל כיון שזה מצי להגביה וטעין וזה מצי להגביה וטעין כל הקודם זכה וממ"ש כ"א יכול להשתמש בשלו וכו' משמע דלא קאי אלא בבא לבנות על חלקו בכותל דוקא ולא בכל הכותל ואילו מדברי הרא"ש נראה דלא פליג אלא משום החצי מקום הכותל אבל בבא לבנות על חצי הכותל מודה הרא"ש דלא מצי מעכב עליו ומרן בש"ע שם ס"ט סתם כדעת הרא"ש ור"י דמצי מעכב והגיה עליו מור"ם ז"ל מיהו על חלקו יכול לבנות והם מדברי הנמק"י וכ"כ בד"מ והנר' דלדעת הרא"ש מודה בזה ולא פליג אלא בבא לבנות על כל הכותל ולפ"ד לדעת הי"א שהביא מרן בש"ע יכול לבנות על כל הכותל וכבר כתבתי דאין הלשון מוכח כן ועיין בתשו' הכנה"ג ח"א סי' צ"א: