אור ברסלב
ספר משכנות הרועים חי"ת › אות ד

ספר משכנות הרועים· רבי עוזיאל אלחאייק

חי"ת · אות ד

אות ג

חזקה שאלה ראובן דר בעלייתא ובחדרי משכבו יש לו חלון פתוח לרה"ר גבוה וכעת עמד שמעון בעל החצר שכנגדו ובנה ע"ג חצרו עלייה ופתח חלון לרה"ר מכוון כנגד החלון של ראובן ועמד ומיחה בו ע"י ב"ד יצ"ו ושמעון טוען כי שורת הדין נוטה שאינו יכול לעכב עליו כי בשלו הוא עושה ומי זיכה לו לראות כל אויר רה"ר ואת"ל חשיב כזוכה מן ההפקר הרי יש לו חנות בכותל שיש בו החלון וצריך אני לעשות מחיצה כעין גג של כסריס להיות צל על החנות וממילא יוסר כח הראות בחלון שכנגדו וראובן הוא היה אומר כי מחיצה זו אינה בת קיימא וכשתפול צריך לעמוד בכל פעם בדינא ודייני עמד השואל ושאל דברי מי שומעין ועוד בה אי איכא פלוגתא דרבוותא מי הוא הנק' מוחזק המזיק או הניזק ואי בהאי מלת' פליגי רבנן היכי לדיינו דייני להאי דינא יורה המורה לצדקה ויבא שכמ"ה: זאת אשיב הלא בראשי הטור סי' קנ"ד ס"ח הביא דעת רבינו יונה ז"ל שהא' הבא לפתוח בעלייה אינו יכול לפתוח אלא עד חצי ביתו כדי שישאר השאר לשכנגדו אבל א"א הרא"ש כ' שאין א' יכול לעכב על חבירו ויאמר היום או למחר אפתח ותעכב עלי שרה"ר הפקר הוא והא' שפתח הוי כזוכה מן ההפקר עכ"ל וגדולי האחרונים אוקמו לפלוגתייהו בזוכה מרה"ר אי חשיב רה"ר הפקר לכוליה עלמ' וכל הקודם לזכות בו ה"ז זריז ונשכר וזו היא דעת הרא"ש ז"ל או דרה"ר חשוב כדבר שהוא בשותפות לכל אנשי המקום וזו היא דעת רבינו יונה והרשב"א בתשו' סי' אלף פ"ה וקל"ב והביאו מרן בב"י ריש סי' קנ"ה והעתיקו הסמ"ע סימן קנ"ד סקל"ח ס"ל דרה"ר הפקר וכל הקודם וזכה בו ה"ז זריז ונשכר ע"ש ומה שיראה להרשב"א תשו' אחרת והיא סותרת לתשו' זו והיא בח"ג סי' קכ"ה והביאו מרן בב"י סי' זי"ת ע"ש כבר עמד ע"ז הרב כנה"ג שם ובתשו' במ"ק ח"ב סי' קי"א והרב תורת חיים ח"א סי' ה' וה' מגן גבורים סי' ל"ה והרב ב"ד ח"מ סי' ע"ז ע"ח מהספר ע"ע ומה שפלפל בדבריו ה' דבר משה ח"מ סי' כ"ה ברוח מבינתו באורך ומרן בש"ע שם סי"ד הביא סברת הרא"ש והרשב"א באחרונה משמע דהכי ס"ל וכן מצאתי למרן בתשובה שבס' אבקת רוכל סי' ק"ז שנשאל בנדון דומה ממש לנ"ד ופסק דכופין את הב' לסתום שלא יזיק את חבירו הא' ע"ש ובה' בית דוד שם א"כ זכה ראובן בחזקת חלונו ואין לו רשות לשמעון לפתוח חלון כנגדו להזיקו בראיה ואע"ג דאיכא מאן דאמר דאין חבירו יכול לעכב עליו אלא היכא דאין בני רה"ר יכולים להסתכל באותו חלון כשהוא רוכב על גמל במקום שדרכם לרכוב על הגמלים או ע"ג סוסים אבל אם הרוכב ע"ג א' מאלו יכול להסתכל במקום דירת מקום החלון אינו יכול לעכב עליו דמצי א"ל כי היכי דבעית לאצטנועי מפני רה"ר הרוכסי' ה"נ ליבעי לך לאצטנועי ממני וזו היא דעת רשב"ם והרא"ש אבל הרמב"ן חלוק בדבר והטור שם ס"ז דעתו לפסוק כהרמב"ן כמ"ש מרן בב"י וכתב ה"ה כן משם הרשב"א ע"ש ושכ"ד רבינו ירוחם כמ"ש מרן בב"י שם ועיין לה' פרח מטה אהרן ח"א סי' צ"ו מ"ש בזה ואנו אין לנו אלא מה שפסק מרן שם ס"ג דכל שגבוהים יותר מד' אמות מצי לעכב ע"ש א"כ זכה ראובן בדינו לעכב עליו:

איברא במה שטוען שהוא רוצה לעשות מחיצה של נסרים כמין סכך ואז ממילא יעדר היזק ראיה וראובן מאן ימאן בזה כיון דאינה מחיצה של קיימא ועבידא דנפלה ומבעי ליה למיקם בדינא ודייני אמת אגיד שדבר זה נפתח בגדולים הא' אדם הרא"ש המעוז ברפ"ק דב"ב כתב וז"ל י"מ הא דכייפי אהדדי לבנות כותל של גויל וגזית והכל כמנהג המדינה ה"ד כשמעמידין הכותל על הקרקע של ב' ואין א' מהם רוצה לכנוס בתוך שלו ולבנות משלו דמצי כל חד למימר איני רוצה לוותר קרקע ולא לבנות אלא בנין בר קיימא אבל אם רוצה הא' לכנוס בתוך שלו ולבנות מחיצה בהוצא ודופנא כיון דמסלק היזק ראיה מחבירו דיו תדע שלא הוזכר חיוב בבנין אבנים ולבנים אלא במקום שמגיע הז"ר לב' וחיוב הבנין על ב' ועל יסוד ב' אבל במקום שמגיע לזה ולא לזה כגון גג הסמוך לחצר חבירו שבעל הגג לבדו חייב לבנות מעקה לא הוזכר שם בנין אבנים אלא עושה מעקה כמו שירצה בין אבנים בין הוצא ודופנא וכו' וי"מ שאפי' רוצה לבנות בתוך שלו ולגדור בהוצא ודופנא חבירו מעכב עליו לפי שאומר לו אינה מחיצה של קיימא ואצטריך לצעוק עליך תמיד כשתפול המחיצה לסלק מעלי הז"ר ונראה כפי' קמא שלא נתנו חכמים גבול וקצבה למי שיש לו לסלק היזקו מחבירו שיעשה דבר קיים לדורי דורות אלא מספיק מה שמסלק היזקו ממנו לפי שעה ואם אח"ך יזיקהו יש שופטים בארץ עכ"ל. והביאו הטור סימן קנ"ז סכ"א בקיצור וכתב מרן בב"י שכ"כ רבי' ירוחם בשם התוס' ומוכח בדבריו ז"ל דבכל גוונא דמטי הז"ר לחבריה ע"י המזיק דבכל דהו דמסלק ליה מהני ולכי תפול האיכא דייני בארעא ואהא דאמרי' התם גג הסמוך לחצר חבירו עושה לו מעקה דמינה מייתי ראיה הי"מ קמא שהביא הרא"ש דלא הוזכר שם בנין אבנים אלא יעשה כמו שירצה וכו' איכא למידק דלשון מעקה מוכיח שהוא מחיצה חזקה שיכול ליסמך עליו כמ"ש רבי' בפ"א מה' רוצח וכתב ה"ה שכל זה בספרי ע"ש ואני מצאתי דתרי רברבי אחריני פליגי נמי בהאי מלתא אמאי דאמרי' התם דף ו' שתי חצרות הסמוכות זו לזו שכתב הרמב"ן בחי' שם בסו"ד וז"ל ומיהו אם רצה ליכנס בתוך שלו ולבנות כדי שלא יסייע מלמטה בונה בתוך שלו גויל או גזית כדין עכ"ל אלמא סבר רב דאפי' במכניס בתוך שלו ובונה משלו צריך לעשות כמנהג המדינה גויל או גזית כדין וע"כ טעמו כדי שלא יצטרך להיות צועק עליו תמיד. אמנם הראב"ד הובא במקובצת לשם שכתב וז"ל שתי חצרות וכו' ואין לתחתון שתוף באותו בנין אין מן הדין לכופו לבנות אותם גויל אלא אפי' בהוצא רק שינצל מהז"ר ולא אמרי' גויל וגזית וכפיסין אלא מפני סמיכת תקרה שיוכלו לסמוך עליהם אבל להנצל מהז"ר אפילו בהוצא וכו' זהו כשהתחתון צריך לבנות אבל אם היתה גבוהה ד"א שאין התחתון צריך בנין והעליון בונה בתוך שלו ד"א אפי' בהוצא סגי כדפי' עכ"ל ור"ל שאם תפול ויזיקהו בראיה יש אלהים שופטים בארץ והרמ"ה. ז"ל בחי' לשם סי' ס"ד עמד ותלאה לפלוגתא זו בפלוגתא דאמוראי בהך דשתי חצרות דרב הונא דאמר תחתון בונה מכנגדו ועולה משום דמצי עליון למימר הריני בונה מכנגדי על שפת קרקע חצרי ועולה ואי נפיל הדר ובנינא ליה כמה זמנו ור"ח סבר כיון דמ"מ מחייב עליון למבני כותל לסלוקי הז"ר דידיה מתחתון ולא סגי להאי בלא יסוד למהוי כותל בריא אשתכח דאפי' חיובא דבנין התחתון נמי שייך גבי עליון דלא מפטר עליון עד דבני כותל בריא עכ"ל וע"כ ה"ט כדי שלא יצטרך למיקם בהדיה בדינא ודייני ולנ"ד נ"ל כיון דקי"ל כר"ח דתנא דבריי' מסייע ליה וכמו שפסק הרמ"ה ושאר רבוותא א"כ קם דינא דמצי מעכב הניזק על המזיק עד דעביד כותל בריא אמנם דעת הראב"ד והתוס' והרא"ש ורי"ו והגהו' ודעת מרן בב"י דגם ר"צ גאון ומרדכי והג"מר דמצי לסלוקי הז"ר אפי' בהוצא ולכשיפול האיכא דייני בארעא נמצאת אומר דהי"מ בתרא שכתב הרא"ש היא ג"כ דעת הרמ"ה והרא"ה שהביא הנמק"י. ודעת הרמב"ן דכתי' כת האומרים דמצי לעכב אמנם דעת הי"מ קמא והראב"ד והתוס' ורי"ו והגהו' ור"צ גאון כמ"ד דסגי ליה בהוצא ומשטחיות דברי מרן כ"כ נראה שדעתו לפסוק כן ממ"ש ע"ד הרא"ש במה שהכריע כי"א קמא כתב וז"ל וכ"כ רי"ו משם התוס' וכן נראה מתשו' ר"ץ גאון וכו' משמע שדעתו לפסוק כן ממה שצירף עוד לתשו' רצ"ג אע"ג דלא דמו להדדי וזה פשוט ומה"ט לא החליט מרן הדבר לומר שכ"ד רצ"ג אלא שכתב וכן נראה דעת רצ"ג אלא שראיתי למרן בב"י ס"ס ק"ס שכ' בדין ב' חצרות לדברי הרמב"ן וז"ל וכתב עוד ואם רצה העליון לכנוס בתוך שלו ולבנות בתוך שלו גויל וגזית כדין עכ"ל ולא הביא שום חולק ע"ז ומורם בסי' קנ"ז ס"ד הביא דעת הרא"ה והנ"י בשם י"א ודעת הרא"ש ודעמיה בשם יש חולקים ע"ש ולפי הכלל המסור בידינו דכשמביא מרן או מור"ם ב' דעות י"א וי"א נקטינן כי"א בתרא איברא דמסופקני היכא דכותב י"א וי"א נראה דהאי לישנא. מוכח דס"ל כדעת הי"א אלא דלא מצאתי לי חבר בזה במחברי. הכללים ולפי הנראה מדברי מרן בב"י כדעת הרא"ש תו לא אזלינן בתריה דמורם. איברא דבנ"ד נראה דע"כ ל"פ כל הני רבוותא אלא בהוצא ודופנא דמחיצה לאו בת קיימא היא כלל אבל אם עושה קרשים חזקים לסלק נזקו כ"ע ל"פ ומודו דמהנייא טפי וכן מצאתי להרב כנה"ג שם אות כ"ח בהג"ה משם הרא"ם ח"א סי' ח' וז"ל פשיטא דבשל קרשים עדיף מכפיסין ולבנים עכ"ל ותשו' הגאון אינם בנמצא כעת אצלי דאפשר דלא אמרה הרב ז"ל אלא בכותל העשוי מקרשים כמו שעושים עד עתה בערי טורקיא'ה אבל לעשות קרשים תלויים דשכיחי ועביד דנפיל ואינה מחיצה של קיימא חשיבא כהוצא ודופנא ובאנו למחלוקת אבות העולם וכדכתי' וע"ע לה' שם אות ל' מ"מ נראה דהכל לפי ראות עיני הדיין ע"פ מומחים ובקיאים בזה וע"ע לה' שם אות כ"ו וכעת מצאתי למרן בתשו' שבס' אבקת רוכל סי' תכ"א שנשאל במי שפתח חלון לגינתו של חבירו ומזיקו בראיה ואומר שעשה לו מחיצה של זכוכית וחבירו מעכב עליו באמור לו כי היא עשויה להשבר והשיב. מרן ז"ל שאם יעשו אותה באופן נאה שתהיה סתומה יפה אין לחוש שמא ברוב הימים ישברו דגם במחיצת אבנים ברוב הימים תפול וכו' שהרי במחיצת הקנים מספיק למנוע הז"ר כמ"ש הרמב"ם. בפ"ב ומחיצת קנים עשויה ליסתר בזמן מועט כמו מחי' זכוכית וכו' עכ"ל ואני תמיה איך לא זכר ש'ר פלוגתא די"מ. וי"מ דכ' הרא"ש די"מ חייש שמא תפול ויצטרך לצעוק תמיד כמדובר ומדברי הרמב"ם לעד"ן אין ראיה דהתם במקום שנהגו בהוצא דאמרי' בגמרא לאתויי הוצא ודופנא לסוברים שכך פי' השמועה אבל במקום שנהגו בגויל וגזית ודאי לא שמה מחיצה של קיימא ועוד דקי"ל ערוה בעששית אסור לקרות ק"ש כנגדה משום ולא יראה בך עדות דבר והא קא מתחזייא כדאמרי' בפ"ק דברכות ע"ש ואפשר כיון דנדון מרן אינו בחלון כנגד חלון אלא שהוא פתוח לגינתו של חבירו פשי' דע"י מחי' של זכוכית תו לא חזי לגינה ומשום שמא ישבר השתא מיהא הא קא עביד מחיצה עין רואה שדעת מרן כלהקת הנביאים האומרים כיון דבשלו הוא בונה תסגי ליה בהוצא וכדמשמע לן משטחיות דבריו ז"ל בב"י שם וע"ש והרשב"א בח"ג סי' קפ"ג על כותל שהיה רחב יותר מהשיעור ונפל וטוען השותף להחזירו כמות שהיה שאינו רוצה להתעצם עמו בדין בכל יום כשיפול הכותל והשיב שטענה זו אינה כלום שכל העושה כמנהג המקום און יכול להכריחו ביותר מכדי המנהג מחמת טענה זו ואפי' באתרא דנהיגי בהוצא ודופנא עכ"ל משמע היכא דעושה מנהג המקום אין חוששין לטענה זו אבל כשאינו עושה כמנהג המקום טענתו טענה וכדעת הרא"ה ודעמיה שאני התם דבכותל השותפים מיירי דכ"ע מודו דיעשה כמנהג המקום אבל כשכונס ובונה בתוך שלו בפלוגתא לא קא מיירי וראיתי לה' כרם שלמה בח"מ סימן ל"ב דאיתשיל כן למהרש"ך בפותח חלון המזיק לחבירו בראיה ורוצה למנוע הנזק ע"י מחיצת נסרים והביא לדברי הרא"ש הניתנים למעלה ודברי הטור ומרן בב"י ואח"ך כתב איך שיהיה התוס' והרא"ש והטור ורי"ו סברי מרנן דסגי במחיצה כל דהו לסלק היזקו ממנו לפי שעה ולדעת מרן בב"י גם ר"צ גאון והמרדכי סברי מרנן הכי והרב נמק"י פסק כפי' בתרא ולכן נראה לענין הלכה למעשה דפסקי' כתוספות והרא"ש וסיעתם דהוא רוב בנין ורוב מנין ועוד דהוא בשלו הוא בונה והוא נק' מוחזק ומצי למימר קי"ל כשנים נגד רבים וכ"ש השתא דרבים נינהו בשיטתו וכו' ונראה שזהו דעתו של המורה אשר הורה בימי מהרש"ך לפתוח חלונות ולסותמן בזכוכית והוא טעם לשבח ונכון עכ"ל ומורה הנז' איכא תנא דמסייע ליה מרן הקדוש בתשו' אשר הובאת לך וכתב עוד הגם דמהרש"ך חלק עליו מ"מ בנ"ד יודה דדוקא בסתימת זכוכית וכו' משא"כ מחיצת נסרים במסמרות יודה דמהני וכו' וזה ברור לעין כל. ועוד נראה לענ"ד דאפי' להסוברים דהניזק נקרא מוחזק וכו' משא"כ בנ"ד דלכ"ע נסתלק הנזק במחיצת נסרים ואין כאן אלא חששא להבא שמא יפול וא"א לעמוד בכל שעתא בדינא ודייני בודאי דעל כיוצא בזה כ"ע מודו בפה מלא דראובן יכול לפתוח חלונות ולעשות בפניהם מחי' כל דהו דהשתא מיהא אין כאן לא מזיק ולא ניזוק והלכתא כהתוס' והרא"ש וסיעתם דרבים נינהו ובפרט דראובן בשלו הוא בונה ואין כאן גירי דיליה ולא הז"ר כלל וזה נלע"ד ברור בתכלית הביאור וכו' ועוד נראה דהמנהג כן הוא לסלק הו"ר במחי' נסרים קבועים במסמרים וכו' הגם דלא פתח החלונות עדיין מ"מ מצי לפותחם ולעשות מחי' נסרים בפניהם וכו' הן אמת דעדיין יש לומר דוקא מחיצת נסרים דאית ליה יסוד מלמטה משא"כ מחי' קרשים דנ"ד דנראה דהיא תלויה באויר אפשר דגריעא אפי' מהוצא ודופנא מ"מ מאחר דיכולה לעמוד ברוח שאינה מצויה מחי' אקרי כדאמרי' מרי' בפ' הישן ועינינו רואות דמחי' אלו הן עומדות ברוח שאינה מצויה ביבשה ומצויה בים דלכ"ע הויה מחיצה כדאיתא התם באופן דחוזר למ"ש דסגי ליה במחי' קרשים להסתלק מהז"ר כדכתי' וכו' עכ"ל ובסי' ל"ג הביא תשו' מוהר"ש גאון דס"ל דוקא בשכבר פתח החלון דהוי מוחזק בשלו משא"כ כשרוצה לפתוח מחדש דיכול לעכב עליו ע"ש וכדברי מוהרש"ך שם דקמ"ז וי' ע"ד פי' שכבר פתח חלונות ר"ל דשם הפצימין ואח"ך ערערו וכו' עכ"ל משמע דפתיחה לחוד מהניא דנקרא מוחזק ע"ש: גם אשו'ר להרב פרח מט"א ח"א סי' ע"ק שנשאל בזה והביא פלוגתא שהביא הרא"ש ועלה לומר דבנ"ד כ"ע מודו דאינו יכול לעכב על חבירו ושכ"כ ה' נתיבות משפט ובסו"ד כתב ובר מן דין ומן דין מעיקרא אין אנו צריכים לכל זה דלא נחלקו אלא כל שבא להזיק לחבירו ויש מחלוקת אי יש עליו לסלק היזק או לא אבל בכ"ד שכבר סילק היזקו בכותל קרשים הבא לערער ולומר דלא סגי ליה בהכי עליו להביא ראיה שבא לחייבו לעשות כותל של אבנים וכו' עכ"ל וזה כדברי מהרש"ך שהביא ה' כרם שלמה שם וע"ע בס' פמ"א שם שחזר לחזק דבריו ע"ש ותבט עיני לה' משאת משה ח' חה"מ סי' ס' שנשאל על דין עסק והביא דברי הרא"ש הנאמרים באמת והביא ג"כ תשו' הרב פרח מט"א דסי' ע"ח ע"ש שהסכים לדבריו ומה גם אם נהגו בעיר להפסיק במחיצת קרשים ע"ע ואנן בדידן אין נוהגים כן אלא בחנויות ולא בבתים ועוד דהתם מחי' ע"ג קרקע משא"כ במחי' תלויה אלא שכבר מהרש"ך דחה זה וכדכתי' ודברי המורה שהביא ה' פמ"א שם ה"ה בתשו' תורת משה לר' בנו של מהרח"ש בח"מ סי' ו"ו ע"ש דברים ככתבן ונדון הרב ז"ל שהחלון פתוח לחצר חבירו ולא לרה"ר וה' תורת חסד סוף סי' קצ"ג אף הוא ראה פלוג' דהרא"ש וכתב שמרן בב"י כתב שרוב הפוסקים הסכימו לדעת הרא"ש אלא שהוא ז"ל חילק בין מחי' בנויה ע"ג שפת הגג משא"כ במחי' התלויה באויר. שוב מצאתי לה' דבר משה ח"ב סי' ל"ח שנשאל בזה וכתב שם נוסח ההסכמה שהסכימו בשאלוניקו שכל הפותח חלון שמזיק לחבירו בראיה וכו' כגון שעושה וכו' מפסיק בפניו שלא יוכל לראות כלל לרשות חבירו וכו' להשים שם זכוכית נגד רשות חבירו וכו' וקודם כ"ז יעשה שטר קיים ובש"ח וכו' ושכל עת שתפול יחזור לתקנה וכו' עש"ב וכן מצאתי לה' ב"ד בח"מ סי' ע"ט מהספר שכתב כתנאים הללו ע"ש ואנן בדידן כיון דבתריה דמרן ב"י גרירי ושם בב"י הסכים לדעת הרא"ש וסיעתו וכמ"ש הפוסקים כמדובר ובתשו' הרמתה פסיק ותני דאפי' מחיצה של זכוכית מהנייא כמ"ש וכ"ש דהבא לפתוח חלון ברשותו ובשלו הוא בונה הוא הנק' מוחזק והשתא מיהא הא קא מסלק היזקו בכל דהו אלא דח'ש בראשו שמא תפול ולא יחוש לתקנה ודאי כי הוא המוחזק בו כנלע"ד הקצרה וע"ע בתשו' ה' כנה"ג ח"א סי' צ"א וסי' ק"א וק"ב וצ"ע וק':

תוכן העניינים

ספר משכנות הרועים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה