ספר משכנות הרועים· רבי עוזיאל אלחאייק
ה"א · אות צא
הרשאה קי"ל בעל בנכסי צ"ב של אשתו א"צ הרשאה כיון דאחריותן על הבעל אלא שיכולה לעכב עליו שלא למוכרם מפני שאומרת רוצה היא בשבח בית אביה וכן מצאתי להרש"ך ז"ל סי' קכ"ב סקל"ב שכ"כ בפשיטות:
ובנכסי מלוג ג"כ אמרינן מגו דנחית לדינ' אפירא דדידיה הוא נחית נמי אארעא כמו שנתבאר שם ובא"הע סי' פ"ה ס"ד ע"ש ויש לחקור אם הבעל יכול למנות מורשה בחריקיה לדון אארעא מי אמרינן כיון דאיהו גופיה לא מצי לדון אארעא אלא במגו דפירי א"כ חד מגו אמרינן תרי מגו לא אמרינן או דילמא הבעל חשיב כשותף ודאי ומצי למנות מורשה איברא דלא משמע הכי מהגמרא מדאיצטריך לטעמיה דמגו דנחית לפירי ולא קאמר בפשיטות דכשותף הוי ועיין להש"ך שם סקל"ד ותבט עיני להרדב' ז"ל בראשו' סי' ק"ט אגב אסיפא עלה ונסתפק אם היו שם מקרקעי דקי"ל בעל יכול לדון בלא הרשאה דמגו דנחית לפירי וכו' לגבי שליח מגו דמשוי שליח אפירי משוי נמי אארעא עכ"ל והיכא שהאשה היא מוחזקת בנכסי אביה ובא המערער לערער על חזקתה ועמד בעלה ומנה מורש' נראה דאינו מועיל כיון שעיקר מחלוקתם בגוף הקרקע וממנו נמשך הפירות ועוד ע"כ ל"ק אלא כשאחר מחזיק בשלהם דהו"ל. תובעים אבל אם היו נתבעים לא דאין הנתבע יכול לעשות שליח ולחד טעמ' משום דמה יקנה לו כמ"ש בסמ"ע בסי' קכ"ד משם הטור ע"ש ולטעם שלא תהא שומעת מפי המתורגמן איסורא איכא וע"ע בהכנ"הג שם ולשם בא"הע וסי' קכ"ד בסמ"ע ואין כאן מקום להאריך כעת: