ספר משכנות הרועים· רבי עוזיאל אלחאייק
ה"א · אות ג
הודאה הודה לחברו ואח"כ אמר משטה הייתי או שלא להשביע את עצמי נאמן לכשישבע כמ"ש בטוש"ע סי' ל"ב ונ"א ועיין בס' סמא דחיי למוהר"ח יעקב ז"ל סי' ן' בח' חה"מ חי' פרטי דינים ע"ש ואם כפר בהודאה ואח"כ באו עדים שהודה בפניהם אלא שלא אמר אתם עדי וחזר וטען אמת שהודיתי אלא שאח"כ פרעתי לא הוחזק כפרן לאותו ממון. כיון שבעת ההודאה היה יכול לטעון טענת השטאה הו"ל מילי דכדי ולא דכירי הרדב"ז ז"ל בח"א מהחדשו' סי' ש"ה ע"ש: