ספר משכנות הרועים· רבי עוזיאל אלחאייק
דל"ת · אות לח
דיינים פעם א' חלה א' מהדיינים יצ"ו ועמד הרופא וטרח עמו לילה ויום וה' היה בעזרו ונתרפא רפואה שלימה ש"ל ולמקצת ירחין היה לו הרופא בע"ד ובא להתדיין אצלו בחבר' שאר הב"ד ונסתפקנו אם יוכל לדונו דמיקרבה דעתיה כי רפא אותו חנם וגם כמה מיני סימנים של רפואות נתן לו חנם עד שמצאתי תשו' שלימה לה' דבר שמואל סי' נ"ד שעמד בזה ונטה להכשיר כיון שבזמן שהיה מרפא לדיין לאו שעת דין הואי ע"ש שהאריך ומסיק דלכתחילה לא ידון דהו"ל כאוהב ע"ש ומ"מ נלע"ד דוקא לדונו ביחיד אבל בצירוף שאר הב"ד יצ"ו אפי' לכתחילה מצי דאין וכן נעשה מעשה: