ספר משכנות הרועים· רבי עוזיאל אלחאייק
דל"ת · אות לו
דיינים דע דמרן הב"י ז"ל בסי' כ"ב מחו' ו' כת' בשם תשו' הרא"ש ז"ל דמי שקבל עליו דיין א' ונגמר הדין אינם יכולים לחזור בהם אע"פי ששניהם מתרצים בכך עכ"ל ותמה עליו מרן ז"ל דאם מתרצים בכך מי מעכב עליהם ותי' בדוחק ועוד תי' לעולם אבע"ד קאי וטעמא דאין יכולים לחזור בהם בזה היינו משום כבוד דיין הא' ושזה התי' נ"ל יותר ע"ש דמתוך דברי מרן נר' פשוט דלא מיקרי זילותא לדיין הא' אלא אם כבר פסק להם הדין אבל אם סידרו טענותיהם לבד ובעוד שלא פסק להם שורת הדין הסכימו להתדיין לפני דיין אחר רשאים וליכא זילותא דבי דינא ובכה"ג נמי בעי' שיסכימו שניהם אבל אם א'מהם רצה לחזור בו אינו רשאי כיון דכשר הוא אלא שהוא בא' וכ"מ למוהרש"ל הביאו הרב"ח סי' ג' ס"ח שעמ"ש רבי' יחיד שנטל רשות יכול לדון מ"מ אינו חשוב ב"ד לענין הודאה וכו' ע"ז כ' הרב"ח ז"ל וכ' מוהרש"ל וכו' ומ"מ אינו נראה שיכול לדון בפני ב"ד אחר מן הסתם וטעמו דכיון דהתחיל לטעון לפניו אינו יכול לומר אני רוצה לדון בפני ב"ד אחר אלא צריך לדון לפני המומחה וכו' עכ"ל ומומחה שכ' הרב ז"ל לאו דוקא אלא דסרכיה דלשו' רבי' נקיט דכל שבאו לידון לפניו מאליהם הוי כקבלוהו עליהם כדאיתא בירוש' בעובדא דר' אבהו ואע"ג דאיכא למימר שאני ר' אבהו דמומחה הוה וכמ"ש ה' ש"ך שם ס"ק י' ע"ש שלימד זכות על מנהגנו כשבאים לפנינו הבע"ד פוסקים להם הדין ביחיד וחזר וגמגם ע"ז ע"ש ועיין לה' כנ"הג שם בהגהב"י אות ך' שהעתיק דברי מוהרש"ל משם הב"ח ולא יותר ועיין בתשו' הרב בית שלמה ח"מ סי' ז"ך ולה' גבעות עולם סי' ל"א. מדבריהם למדנו דאפי' קודם גמ"ד אלא שהתחילו לטעון אין הא' יכול לכוף את חבירו לדון לפני דיין אחר אבל אם שניהם הסכימו לית לן בהו ולאחר גמ"ד אפי' נתרצו לא מהני מפני כבוד הב"ד כמ"ש הרא"ש בתשו' ומעתה מ"ש מרן הב"י סי' י"ב מחו' ז' משם תשו' חזה התנופה והיא ל'ו נדפ'סה בסו' ס' חיים שאל ח"ב למו"ד וגאון עוזינו ה' מוהרח"א נר"ו סי' מ' מהתשו' ראובן ושמעון שבאו לדין ויצא א' מהם זכאי ושוב חזר בע"ד ותבעו בפני בע"ד אחר אינו זקוק לו לירד עמו לדין ולא להשיב על טענותיו וגם ב"ד אחר אינו רשאי לשמוע דבריו מאחר שכבר יצא זכאי בב"ד הא' עכ"ל דמשמע להדיא דדוקא משום דכבר יצא זכאי בדינו ונגמר הדין הא קודם גמ"ד מצי למיזל בפני ב"ד אחר לדון עמו וזקוק חבירו לירד עמו לדין ושלא כדברי מוהרש"ל ז"ל והב"ח ועיין לה' משפט צדק ח"ג סי' י' דף ל"ב ע"ב ועיין להמש"ל בפ"ז מה' סנהדרין ע"ש על תשו' הרא"ש הלזו ואתמהה שלא הזכיר לדברי מרן בב"י וצע"ד: