ספר משכנות הרועים· רבי עוזיאל אלחאייק
גימ"ל · אות נ
גלגול שבועה. קי"ל דהשכיר דנשבע ונוטל נ אין מגלגלין עליו כמ"ש בטוש"ע סס"י פ"ט ורס"י צ"ד ע"ש וכ' שם הסמ"ע סק"ד הטעם שהקילו בו כיון שאל שכר זה הוא נושא את נפשו עכ"ל ותמה עליו הט"ז מדברי התוס' שנ"ט דשבועה זו שלא מן הדין ומפורש כמ"ש עכ"ל ויותר יש לתמוה דה"ט דחולק התם ר"פ אינהו משום כדי חייו של שכיר קנסי' ומסי' דב"ה טרוד בפועליו וראיתי להרי"ף ז"ל שכ' אמר"ן אמ"ש תקנ"ו קב"ו שנו כאן עקרוה רבנן לשבו' מבע"ה משום דבע"ה טרוד בפועליו ושדיוה אשכיר משום כדי חייו וכ"ה לשון הרא"ש ולכאורה ק' דתרי טעמי חד לב"ה משום דטרוד ואידך משום כדי חייו דשוכר למ"ל ותו דהך טעמא דכדי חייו כבר אותבוה בגמ' והרמב"ן בס' המלחמות שלהי הך פרקא האריך בזה ומסיק משום כדי חייו שבו' רמו אע"ג דלא מחייב ומשו' דב"ה טרוד עקרוה מבע"ה ושדוה אשכיר וזהו שכ' רבינו הגדול וכו' ע"ש וכ"כ הר"ן ז"ל נר' בכוונת דברי הרי"ף ז"ל וכן בקדש חזיתי להריטב"א ז"ל בחי' שם שכ' אלא בע"ה טרוד וכו' ונראין הדברים דהשתא לא עקרי' טעמא דכדי חייו. לגמרי אלא דהדרי' לומר דלאו משום כדי חייו לחוד הוא דרמינא אשכיר אלא משום דאיכא נמי הא דב"ה טרוד בפועליו הוא עכ"ל ונ"ל דמשום כדי חייו לחוד תיסגי לן במאי דלא רמינן שבועה אבע"ה אלא משום דאיכא נמי הא דבע"ה טרוד נעקר' מבע"ה ולשביק אשכיר וכדברי הרמב"ן והר"ן ז"ל:
גם אשו"ר לה' מוהר"י אבן מיגש ז"ל בחי' שם בר"פ ואי ק"ל הא דאמור עקרוה רבנן לשבו' מב"ה ושדיוה אשכיר אלמא דרך שבו' דהוה מחייב בה כמ"ש מדינא הוא והא לא הויא אלא שבועת היסת ה"ן לא תק"ל דה"ק עקרוה רבנן לשבו' דהו"ל לתקוני אבע"ה לאשתבועי כי היכי דלא ליזיל שכיר בפחי נפש ושדוה אשכיר משום כדי חייו דשכיר תדע וכו' עכ"ל ומאי דמסיק בגמ' משום דב"ה טרוד כבר ביארתי שיחותיו שם לקמיה דלהכי קרו ליה תקנו' הקבועות משום דעקרוה מב"ה אגב טרדיה בפועלים וקבעוה אשכיר עש"ב ומשום דעיקר תקנת השבו' מדינא דמתני' דאכתי לא נתקנה שבו' היסת אין כאן חלות לשבו' כלל ומשום כדי חייו דשוכר הוא דנתקנה נקט הסמ"ע ה"ט וכליש' דהרב מוהר"י ן' מיגש אלא דמאי דשדוה אשכיר ולא אב"ה וליפטר משום דב"ה טרוד כמדובר ומהך טעמא גופיה הקילו עליו דאין מגלגלין עליו שמא לא ניחא ליה ויצא בפחי נפש ולשכרו אליו הוא נושא את נפשו: