ספר משכנות הרועים· רבי עוזיאל אלחאייק
גימ"ל · אות לח
גוי קי"ל דהשומר בנכסי הגוי אינו בתורת שומרים משום דבפ' שומרים כתי' כי יתן איש אל רעהו וכבר אמר רעהו ולא נכרי וכ"ה במכילתא רעהו ולא אחרים ר"ל כמ"ש רש"י בפ' המקבל דקי"א ע"ב כמ"ש ה"ה ברפ"ב מה' שכירות והט"ז ריש סי' ש"א ומסיים בה רבינו דכולן אם קנו מידם להתחייב באחריותן חייבים וע"ש וכ' ה"ה שכ"ה בההל':
וראיתי להתוס' פ' הזהב דף נ"ח דק"ל לר"י הא דמשני להך שינויא ואיהו גופיה התם דף צ"ד מוקי להך מתני' דמתנה ש"ח להיות כשואל דאפי' בשלא קנו מידו בההיא הנאה וכו' א"כ אמאי איצטריך ליה הכא קנין ותי' דהכא דפטור אפי' משבועה לא משתעבד נפשיה בלא קנין ור"ל דהתם דישנו בתורת שמירה בכל חלקיה נהי דבהאי שמירה לא הוי אלא ש"ח מ"מ מצי משעבד נפשיה וכאילו שאל מניה ההוא חפצא ולהתחייב כדין שואל דעלמא משא"כ בהני דמעטינהו קרא מתורת שמירה ומכל חלקיה לא משתעבד אלא בקנין וכ"ה מבואר בהנ"י ז"ל. כאן הבן שואל בנעשה שומר לגוי וקנו מידו של שומר להתחייב אי מהני קנין לחייבו לשומר כהלכת גוברין יהודאין ופשי' ליה דאם העדים קנו מיד ישראל השומר דלא מהני מידי לחייבו דעדים גופייהו מתורת שליחות נינהו כמ"ש בטור ש"ע סי' קפ"ב דאין שליחות לגוי ע"ש. איברא בדיהיב גוי סודרא לישראל ומקנהו לו ואגבו מחייב נפשיה בתו' שמי' לדעת ר"ת ז"ל נר' דמהני וכה"ג כתבו התוס' ברפ"ק דקידושין דף ג' דר"ת היה עושה מורשה לגוי כיון דקונה בחליפין רק שיזהר לכתו' שמקנה לגוי וכו' ע"ש ועיי' בטוש"ע סי' קנ"ג ובסמ"ע ס"ק כ"א אלמא דהיכא דהסודר דגוי הוא מהני. ברם הש"ך סק"ל והכנ"הג אות ל' כ' משם ה' מוהרשד"ם ז"ל דר"ת בסברא זו יחיד הוא בדבר ע"ש. ובעניותינו מצאתי לו חבר טוב וגם השבתי על הטענות שטען עליו הש"ך עיין לקמן ל במער' אות ח' מדין חליפין סי' בס"ד: