ספר משכנות הרועים· רבי עוזיאל אלחאייק
גימ"ל · אות כז
גזל דאם גזל ונשבע על הגזילה והלכו הבעלים למ"ה ובא הגזלן לעשות תשובה צריך להוליכה אחריו לאיתן מושבו לפי שכבר נתיאשו מאחר שנשבע ושוב אינם שולחים אחריה כמ"ש בטוש"ע סי' ש"ז ע"ש ואם מסרה ביד ב"ד או שהב"ד העמידו שלוחם לקבל את הגזילה נפטר הגזלן ועיין בסמ"ע והש"ך חלוק עליו בזה וס"ל דאינו נפטר הגזלן אלא עד שתגיע הגזילה לבעלים אלא שיתננה ביד ב"ד או לשלוחם כדי שהם ישלחוה ליד הנגזל ונ"מ דאינו מקריב אשמו אלא עד שתגיע הגזילה ליד הנגזל ע"ש ותו נ"מ שעדין אחריות הגזילה על הגזלן הן היום נגה אור והארץ האירה ס' אסיפת זקנים על מס' ב"ק ובסוגיא זו קרבו ויאתיון כל הדיעות לך נא ראה: