ספר משכנות הרועים· רבי עוזיאל אלחאייק
גימ"ל · אות כא
גזל הא דקי"ל שואל שלא מדעת גזלן הוי כמ"ש בטוש"ע סי' שס"א ע"ש ה'ן ספ'ק בידי במי שנכנס לבית חבירו ובעליו אין עמו ונטל דבר הידוע דאין בע"הב מקפיד עליו אי אית ביה לתא דאיסורא דאיסור גזל או לא ואת"ל דאיתיה לאיסור' דגזל אי בתר הכי אתא בע"הב וידע ושתיק אי אעקר ליה להך איסורא או"ד הו"ל יאוש שלא מדעת ולא הוי יאוש ועיין בפ' א"מ דף כ"ג ובטוש"ע א"הע סי' כ"ח סי"ז ובהלח"מ והב"ש ס"ק מ"ד והרל"ם והמש"ל רפ"ה מה' אישות וה' הפרישה שם וה' כרם שלמה חא"הע סי' כ"ו דף ס"ט ובס' חוט המשולש למהר"ש צרור טור ד' סי' מ"ש משם הרשב"ץ ולה' מהרימ"ט ח"א סי' ה"ן בשאלת התפוח ולה' מח"א ה' גזילה סי' י"ב ומאי דכתיב' בעניותינו לקמן במערכת אות ק' מדין הקידושין סי' בס"ד: עוד בה אם נטלו ע"מ לשלם לו דמים אי אכתי אית בה לתא דאיסורא או לא קושטא קאי דצריך חיקור דין אי האי גבר' מריה דביתא עביד לזבוני כי האי מדעם או לא ומדברי התוס' בפ' אלו מגלחין די"ז גבי עובדא דר"ל דשמתיה לההוא גברא שכ' משם ר"ת ז"ל דרגילים לאכול ואח"כ נותנים הדמים ע"ש דבהכי אתנח לן ההוא עובדא דאיתיה בפ' הגוזל דקי"ג דרב אשי א"ל לשמעיה אי דגוי הוא זיל אייתי לי ואי דישראל הוא לא תייתי לי שמע גוי א"ל גזל הגוי מי שרי א"ל אנא הכי קאמינא אי דגוי הוא דשקיל זוזי אייתי לי ואי דישראל הוא דלא שקיל זוזי לא תייתי לי וכ' התוס' שם דקושטא קא"ל דמעיקרא להכי הוא דאיכוון אלמא דמצי שקיל והדר יהיב שלא מדעת בעלים אלא דמשום כבודו דר"א ישראל לא שקיל מיניה זוזי כמ"ש ז"ל וכדברי ר"ת ז"ל ועיין לה' מוהרד"ך בית כ"ו חדר ד' מ"ש בזה: איברא דאכתי צריך לברר דאת"ל דמצי שקיל שלא מדעת הבעלים והדר יהיב דמי מי אמרי' ה"מ במילי דקייצי דמייהו וכההוא עובדא דפ' הספינה דף פ"ח בההוא גברא דאייתי קרי לפום נהרא אתו כ"ע שקול קרא קרא א"ל הרי הם מוקדשים לשמים אתו לקמיה דרב כהנא א"ל אין אדם מקדיש דבר שאינו שלו וה"מ היכא דקייצי דמייהו אבל לא קייצי דמייהו ברשות דמרייהו קיימי עיי' פרשב"ם בחי' הרמ"ה שם סי' קכ"ג ולפ"ז הך עובדא דר"ל בפ' אלו מגלחין כפי' ר"ת ועובדא דר"א בהגוזל לפי מה ששיערנו דמיירי בתאיני וענבי א"כ א"צ שומא דכל מדה או משקל קייצי לדמייהו הא מיהא משקל ומדה בעו א"כ היכי הוו אכלי והדר יהבי זוזי הא אכתי מחוסר מדידה או משקל ובשלמא בעובדא דר"א איכא למימר דלכי מייתי ליה משער ואומד בדעתו במדה או במשקל והדר אכיל ולבתר יהבי ליה זוזי אלא בעובדא דמגלחין דקא אכיל ואזיל מה יענה פי' צדיק ר"ת ז"ל אם לא שנאמר דההוא גברא נמי הוה משער ואומד מדעתו כמה אוכל והדר יהיב ליה זוזי אלא דלשון ר"ת לא רהיט בהכי: