ספר משכנות הרועים· רבי עוזיאל אלחאייק
גימ"ל · אות טז
גוד או אגוד. הלכה רווחת פה מתא תונס יע"א ושגור' בפי הכל כל העם מקצה דלא דייני' דינא דגא"אג אלא כשהתובע והנתבע שוים בדבר אבל כשאינם שוים בחלקם תו ל"מ חד למיכף לחבריה לידון בדינא דגא"אג ל"ש דעל חלק המרובה לחלק המועט ל"ש איפכא וסח לי עט"ר כת"ר לי די"ן אב"א למלכא ומורי גם הוא תמ"ך דהוה תהי בה מדאמ' ר"פ השותפין דף י"ג א"ל רבא לר"נ לדידן דאמרת לי דין גוד או אגוד בכור ופשוט שהניח להם אביהם עבדי' ובהמה טמאה כיצד עושין וכו' דבשלמא לרבא דאמר אית דינא דגוד או אגוד ניחא ואי אמרת לית דינא דגוד או אגוד אלא כשהחלקים שוין לדידיה דרבא ק' כיצד עושין ושאל את פי גדול בדורו דרב הוא הרב זרע יצחק זיע"א ויען המלאך שכך היו רבותיו ה' הגדול מוהר"א הכהן ז"ל והרב הגדול מהר"ץ צרפתי ז"ל וסמוכות שלהן מדברי ה' הלבוש סי' תע"א ס"ח ולא נתקררה דעתיה דר' אב"א ז"ל וה' מהר"ם נ'גאר ראש על ארץ סבא דמשפטים מר מיוחד שבתלמידים רבינו הגדול מהר"ץ צרפתי ז"ל העיד שקבל מרבו ז"ל מטעם המלך דעל הרוב בעל החלק המועט ממון חסר ויתנו עיניהם עשירי עם בחלקו של עני ויגרשוהו מהסתפח בנחלת אבותיו אי לזאת ראה והתקין עם סיעת מרחמוהי חלקם בחיים שלא לדון דינא דגא"א אלא כשהחולקים שוין ואע"ג דזמנין משכחת לה אפי' בכה"ג דהחלקים שוין א' עני וא' עשיר הא מיהא כל כמה דמצי לתקוני מתקנינן וסמכין של בית רבי' ע"ד ה' הלבוש. אבל לבד מקרקעי או חזקה דינא יתיב דינא דנו"ן וכדאיפסיקא הלכתא התם ומה"ט שלפעמים יעמוד בעל החלק המרובה וכותב שטר מתנה לבנו או לזולתו בחלק המותר להיות שזה עם שותפו אין מדקדקין אחריו ודייני' דינא דגא"א אלא שאם כבר עמד לדין ופסקו לו דל"מ למיכף לחבריה משום דאינם שוים בחלקים עפ"י הוראת ב"ד של כת הקודמין ז"ל כמדובר אם לאח"ך כ' החלק המותר להזולת דייני' ליה דלא אהני לרמאה רמאותיה וכך אנו דנין וכעת ראיתי לה' זקן שמואל ז"ל סי' קע"א ס' ח"י שעורר חמתו על ה' הלבוש כדק"ל לר' אבא ז"ל: