אור ברסלב
ספר משכנות הרועים בי"ת › אות כג

ספר משכנות הרועים· רבי עוזיאל אלחאייק

בי"ת · אות כג

אות כב

בית הכנסת. לענין מה שנוהגים פה מתא תונס יע"א שבחצרות שלנו שהקרקע של עכו"ם ושכורים הם לישראל והרשות נתונה ביד העכ"ום להוציא את השוכר אחר כלות זמן השכירות אלא שאין ישראל אחר רשאי לשוכרה מחמת התקנה הקדומה הילכך אם היא קרובה לחצריהם וטירותם משכירי' אותם לגוים או ישכנו בעליה ואם היא במבואות הישראל תשאר סוגרת ומסוגרת עד שיתפשרו זה עם זה ולפעמים יעמוד ישראל השוכר ומייחד בית אחת מבתי החצר לעשות ב"הכנ ובונים בה היכל ועושים לה בימה כדת מה לעשות אעפ"י שעליות בנויות ע"ג והנה בעתה בא מעשה בראובן שהוא מוחזק בחצר א' ועליה ע"ג וייחד בית א' מבתי החצר להתפלל בה ועשה בה היכל ואח"כ עמד ומכר חזקת העליה לזולת ולעת עתה עמדו בעלי החצר יורשי ראובן להוסיף היכל אחר בבית שמתפללין בה ובעל העליה מעכב עליו באמור אליו כי הוא מתקדשת מקדושת היכל ואז אין לו להשתמש תשמיש של חול או לשכב שם וזילי נכסי כי אין הבית שוה עוד שומתה יורה המורה לצדקה ויבוא שכמ"ה:

זאת אשיב הלא ברא'שי מודעת זאת מ"ש מרן ז"ל בש"ע א"ח סי' קנ"ד ס"ב וז"ל השוכרים בית ומתפללין בה אין לו דין ב"הכנ עכ"ל ושורש דבר זה הובא בב"י משם מוהר"י ן' חביב ז"ל עמ"ש הטור ז"ל שם דרחבה של עיר אעפ"י שמתפללין בהם בקביעות שם אין לו דין ב"הכנ וכן בתים וחצרות שמתפללין בהם באקראי אין בהם שום קדושה כ' ע"ז מרן ז"ל כ' מהר"י ן' חביב ז"ל כי בתי כנסיות שאנו מתפללין בהם תוך חצרות במלכות תוגרמה הם דומים לזה מהטעם שאמרו חכמי' ברחבה של עיר שאין בהם משום קדושה דאקראי בעלמא הוא וכל דירתנו בבתיהם ובחצריהם ובטירותם הכל דרך עראי בשכירות חדש או שנה ואין בהם קדושה וכו' ובזמנינו זה במלכות הנז' אין לנו רשות להזמין בית קבועה לשם ב"הכנ כ"ש שאין לנו רשות לבנותו ואנו צריכין להטמין עצמנו בבתי תחתיות וקולה לא ישמע מפני הסכנה א"כ אפי' שיהיה בית דירה למעלה על הבית שאנו מתפללין בו כמנהג אין למחות ובלבד שינהגו בנקיות הבית שלמעלה מבית התפלה עכ"ל קושטא קאי כי ת"ל במקומותינו אין פוצה פה ומצפצף ואנו בונין מחדש ב"כ בקרקע של ישראל ובבתי נכרים שאינם אלא בשכירות בעלמא בלי שום קניית החזקה מהגוי אלא שלפעמים תואנה הוא מבקש הגוי בעל הקרקע ע"מ לקבל פרס או להוסיף מעט בשכירות וא' מב"כנ בנויה בחצר של רב פלילים והעליל עליהם ורצוהו בתוספת השכירות ואפי' בערי תוגרמה שהעיד הרב שיש סכנה בדבר חזינן לה' מוהרימ"ט ז"ל בחי"ד סי' ד' שחוכך להחמיר כל זמן שעדין מתפללין בו ע"ש וה' ד"מ ז"ל בסי' קנ"א כ' משם מוהרי"ט עמ"ש מרן בשם המרדכי דאין איסור להשתמש ע"ג ב"הכנ אלא תשמיש. של גנאי כגון לשכב שם וכ' מוהרי"קו ז"ל שדמוהו לגגי ההיכל דדוקא כשבנו אותה מתחי' לשם ב"הכנ אבל אם יחדו איזה בית להתפלל בו מותר לשכב עליו דומיא דהיכל שנבנה ע"ד כן ופסקו בהגהה שם וחילוק זה מבואר ג"כ בדברי מהר"י ב"ח ודקדק כן מל' הרמב"ם ז"ל גבי הגבהת בתים יותר מב"הכנ ע"ש וע"ד מהר"יו הללו כ' הכנה"ג ז"ל וז"ל וכן המנהג עכשו ומ"מ שומר נפשו ירחק מדבר זה שכל מי שראי' מדרש בבית א' מביתיו התחתיי' והוא משתמש בבית שעש' שע"ג המדרש לא הצליח מהם ירדו מנכסיהם מהם מתו מהם לא זכו ליבנות עכ"ל ועמ"ש ה' מג"ד ז"ל ואין לומר דשאני התם נהי דלא נבנה בתחלה לשם ב"הכנ הא מיהא צ"ל משום שאותו הבית קנין כספו מדתלה בעיקר הבנין אבל בית שהיא שכורה דפשי' שלא נבנית לשם ב"הכנ כיון דאינה אלא שכירות גרידא למיחש נמי לא חיישי' הא ליתא שמוה"רי ב"ח בבית השכורה קאמר ובלבד שינהגו בנקיות בבתים שלמעלה מב"הכנ עכ"ל ולשכב שם ודאי דאין זה נקיות אלא דרך גנאי כמ"ש מרן בש"ע סס"י קנ"א ע"ש וריהטא דלישניה משמע אפי' לשכב והוא בא' באשתו אמרי' ק"ו אלא שלשון בית דירה שכ' מהר"י ב"ח צריך ביאור ואע"פ שמרן בש"ע סתם לן סתומי דהשוכרים בית ומתפללין בה אין בה קדושה היינו לענין מכירה אבל לענין תשמיש של ביזוי לא כמו שמבואר בדברי מהריב"ח שמשם מקור דבריו וכ"כ הכנ"הג בתשו' סי' כ"ו ע"ש הביאו מופת דורינו ה' מוהרח"א ז"ל ע"ש ומ"ש ה' עוד משם תשו' הרמב"ם דמותר לדור בבית שע"ג ב"הכנ ע"ש סי' קנ"א אין זה דעת מרן בש"ע שם שכ' דלשכב הוי תשמיש של גנאי ואסור ובשאר תשמישים יש להסתפק ע"ש אלא דאיכא למימר דעין שלמעלה הוא הקדוש מרן ז"ל לא ראה תשו' הר"ם במ"זל ואמרי' דאי שלטה עינו בתשו' זו היה דוחה ס' המרדכי מקמי רבינו ז"ל וכן מצאתי למופת דורינו זלה"ה בתשו' חיים שאל ח"א סי' נ"א שכ"כ אפי' על מה"ריו ע"ע והק' על רבי' ז"ל ממתני' דאין שוטחין ע"ג פירות ושאני ליה בין גג מכוסה דבנין הבית לגג הנראה לעין כל וכדי בזיון ע"ע ולע"ד איפכא מסתברא דבגג מכוסה בבנין הבית הוי תשמיש קבוע משא"כ בגג בעלמא:

כד) בכור קי"ל האומר על בנו הבכור לא יטול פי שנים או לא יטול אלא כ"וך או מחצה או כיוצא דלא אמר כלום וכמ"ש בטוש"ע סי' רכ"א לבד זה ראיתי בס' ה' בית דוד בהשמטות שאחר מפתחות חלק אה"ע שכ' באב שנתן קסת הסופר לבן הבכור בעד חלק הבכורה ונתרצה הבן שלא לתבוע עוד חלק הבכורה מה שעשה עשוי ומדמה לה ע"מ שלא ישמט בשביעית ע"ש:

תוכן העניינים

ספר משכנות הרועים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה