ספר משכנות הרועים· רבי עוזיאל אלחאייק
בי"ת · אות יד
ב"ד אלמנה א' הרה לזנונים ולא הרגישו בה השכנים עד שהפילה וישאלוה מי הוא זה ואיזה הוא אשר עשה נבלה הזאת ולא ענתה דבר עד אחר כמה כרכורים וטצדקי העזה פניה ותאמר מפ' אלמוני השוכן אתם בחצר ויהי כשמוע ראובן הלך אצל מיודעיו ויספר אליהם כי באישון לילה א' היתה ערבוביא בחצר ההיא בכלי נבל וכנור מרעי אבתרייהו ותחזיק בי לאמר שכבה עמי ואלבשיה יצריה ולא יסף לדעתה להיות עמה והוליכוהו לפני ב"ד יצ"ו ויגידו להם את כל הדברים האלה ככתבם וכלשונם ואז נר' לב"ד להלקותו בסת"ר עליון כי מעולם לא נשמע עליו שום דופי וגזרו עליו תעניות מספר הראוי וקנס לעניים ונפטר מהם בשלום ויש מעוררי' על שהקלו בדינו שלא הלקוהו ברבים ומכה רבה ורוצים לחזור ולהלקותו ברבים והשיבו הב"ד שכבר יצא זכאי בדינו אין ב"ד אחר יכול לדונו עוד וכדאמרי' בפ' אד"מ דל"ג מנין ליוצא מב"ד זכאי ובא א' ואמר יש לי ללמד עליו חובה שאין שומעין לו ואין מחזירין אותו שנא' וצדיק אל תהרוג בעא מיניה ר"ז מר"ש חייבי גליות מנין אתיא רוצח חייבי מלקיות. מנין אתיא רשע רשע ופסקה רבי' בפי"ו מה' סנהדרין דין ד' ע"ש וכן מצאתי להרב בית דוד ז"ל חה"מ סי' א':