ספר משכנות הרועים· רבי עוזיאל אלחאייק
אל"ף · אות עא
אסמכתא הקונה דבר מחברו וקבל דמי המכר ונעשה הדבר ע"י שטר שביד הלוקח ואח"כ נודע ללוקח שיש במקח ההוא אסמ' ונתבטל המקח יש לחקור אם טוען פרעתי מי מהימן דכיון דאך שטרא לא ניתן ליכת' הו"ל כמלוה ע"פ וכדאמרינן בפ' הרבית דף ס"ו ע"ש וגבי מוכר באונס ומסר מודעא פסקו הטוש"ע דמהימן לומר פרעתי כמ"ש בסס"י מ' ע"ש אלמא אע"ג דהלוקח נקיט שטרא בידיה שקבל דמי המקח אין לו דין שטר ולא הוי אלא כמלוה ע"פ ה"נ דכוותה או"ד שהמוכר לעולם לא נתרצה בקבלת המעות אלא אגב אונסא מ"ה אין לו דין שטר אבל גבי אסמכת' מדעת ב' נכתב אלא גודא רבא שרי עליה מכח האסמ' איכא למימר דחשי' שטר לשלא יכול לומר פרעתי וראיתי להמש"ל ז"ל בפי"א מה' מכי' דין ב' שעמד ותלאה במחלוקת הבע"הת והרשב"א ז"ל דבעה"ת ס"ל דדין שטר אית ליה לטרוף אפי' ממשעב' ולהרשב"א לא חשיב אלא מלוה ע"פ וע"פ בהמש"ל ז"ל שם בפ' כ"ב הל' ה' לענין מוכר דבר שלבל"ע כאותן המעות שקבל המוכר במחלוקת בעה"ת והרשב"א ז"ל גם בפ"י הל' ב' לענין מודעא והל' י"א ע"ש וב"ה מהל' אישות ס"ו הל' ג' עלה ונסתפק במוכר דבר לחברו ונמצא בו דבר המבטל המקח אי הנך זוזי חשיבי לגבי' כגזל ואם קידש בהם את האשה אינה מתקדשת או"ד במלוה לגביה והביא דברי הירוש' לפי גירסתו וע"ש מ"ש ה' המגיה ע"ד ועיין בתשו' ה' בית יעקב סוס"י ל"א והנה בענין המוכר באונס אפי' בעה"ת מודה דלא טריף ממשע' אלא דאינו נאמן לומר פרעתי ע"ש ומרן בש"ע פסק דגם לענין פרעתי נאמן ובדין שט"ח המוקדמים פסק מרן בש"ע בסי' מ"ג דאינו נאמן לומר פרעתי ע"ש ועיין במה שהארכתי לקמן במערכת אות ך' מדין כת"י סי' בס"ד: