אור ברסלב
ספר משכנות הרועים אל"ף › אות נ

ספר משכנות הרועים· רבי עוזיאל אלחאייק

אל"ף · אות נ

אות מט

אונאה קי"ל דהנו"ן באמו' אין בו משום אונאה כמ"ש בטוש"ע סי' זכ"ר ע"ש מעשה בא לידי בא' שמכר מין סחורה לחברו וזקף עליו דמי הסחורה ההיא לזמן מוגבל בכתב מפרש בנאמנות גמורה וכשקרב זמן הפרעון יצא הלוקח לטעון שלא קנה ממנו הסחורה בסכום ההוא אלא לפי שאמר לו שכך מכר לפ' וכששאל את פיו אמר לו והמוכר מכחישו בזה כי לא עלתה על לבו והנראה דלפי טענת הלוקח נובין ונידון דאי חשיב כדין נו"ן באמו' שנת' לעיל דוקא כשאומ' האמת אבל אם נמצאו דבריו שקר וכזב המקח בטל וה"נ כיון שא"ל שכך מכר לפ' ועל אמונתו סמך לקנות בסכום ההוא ונמצ' ששקר ענה המקח בטל:

וראיתי למוהריט"ץ ז"ל סי' רל"ז עלה ונסתפ'ק במוכר חפץ לחברו וא"ל שפ' נתן כ"וך ולא רציתי למוכרו והוסיף לו על זה השומא וקנאו וטוען שיש בו אונאה אי חשיב כמי שנו"ן באמו' והדר פשיטא ליה דלא חשיב ליה נו"ן באמו' אלא בשקנאו ממש ולא מה ששמוהו לו או נתנו לו אותו הסכום אחרים ובנ"ד שא"ל כך מכר הוי כמו בכ"וך קניתיו שאם נמצא שקר המקח בטל ועיין בס' חוט המשולש למוהר"ש צרור סי' י"א מה שפרט בענין זה כמה פרטים וממנו תוצאות חיים ע"ש אלא כיון שהמוכר תפיס שטר בידיה נשבע ונוטל שאין הנאמנו' הכתו' בשטר אלא על הפרעון וכיון שבטענה זו נעקר שטרא דמקח טעות הוא שהטעהו שכך קנה פ' ואדעתי' דפ' קסמיך הוי כטענת רבית דקעקר לשטרא דדינא הוא דגובה ממנו חובו ואח"כ משביעו היסת ובשלמ' בטענת תנאי היה כיון דלא נעקר השט' דינא הוא דנשבע בנק"ח ונוטל אבל בנ"ד דהוי כטענת רבית לא ועיין לה' בעה"ת ז"ל ש' כ"א והביאו הרב"י ז"ל סי' פ"ב ע"ש וצריך להתיישב בדבר:

תוכן העניינים

ספר משכנות הרועים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה