ספר משכנות הרועים· רבי עוזיאל אלחאייק
אל"ף · אות מו
אונאה קיי"ל באומ' לחברו חפץ זה אני מוכר לך ואני יודע שאינו שוה אלא ק' ואני נותנו לך בק"ק ע"מ שאין לך עלי אונאה אין לו עליו אונאה כמ"ש בטוש"ע סי' זכ"ר סכ"א ע"ש וכת' הכנה"ג שם בהגה"ט אות מ"ב שיש להסתפק אם מחל לו על כל טעותא ושלותא דעתיד לאיגלויי אי הוייא מחי' כיון דאיכא טעמא דמי ידע ומחיל או"ד דדמי להתנה חפץ זה אני מוכר לך בק"ק ויודע אני שאינו שוה אלא מאה דאין לו עליו אונאה והדעת נוטה דדמי למוכר בסתם דבמפרש ליכא למימר מי ידע דמחי' דכבר פי' שמחל לו בק"ק אעפ"י שאינו שוה אלא מנה עכ"ל וכ' ה' מח"א ז"ל בה' אונאה סי' ט"ו במוכר לחברו חפץ וא"ל המוכר ללוקח ע"מ שתמחול לי על האונאה או שא"ל ע"מ שלא יהיה בו אונאה ותובע ממנו הונאתו והמוכר אינו רוצה להחזיר לו האונאה ורוצה שיתבטל המקח הדין עם המוכר דהוי כמי שא"ל שגוף המכר תלוי אם יתקיים המכר ואם לא ירצה למחול יהא המכר בטל ע"ש שהאריך בזה ועיין בתשו' הרדב"ז ז"ל ח"א סי' קל"ו מ"ש בזה: