ספר משכנות הרועים· רבי עוזיאל אלחאייק
אל"ף · אות לא
אונאה קי"ל הנו"ן באמו' אין לו עליו אונאה כמ"ש בטוש"ע סי' רכ"ז סל"ו ונר' דמיירי שהלוקח הא' אינו יכול לחזור על המוכר הא' שכבר עבר זמן שיראה לתגר או לקרובו א"נ כשהמוכר הא' ליתיה קמן א"נ בגוי דלאו בני החזרת אונאה נינהו דאי לא"ה איכא למימ' נהי דלגבי מוכר ב' אין לו עליו אונאה משום דנו"ן באמו' הוא הא מיהא לגבי מוכר קמא יש לו עליו אונאה אלא דמספ"ל מי מצי א"ל מוכר א' ללוקח ב' לאו בע"ד דידי את וללוקח א' נמי מצי א"ל מאי אית לך גבאי הא אסתלקת לך מזבינא ולפ"ז נר' שאעפ"י שנתרצו מוכר ב' ולוקח ב' לבטל המקח אינו יכול לוקח א' לחזור על מוכר א' לתבוע אונאתו דמצי א"ל מכי מכרת לה לזבינא באמו' אסתלקת אנא מזבינא והשתא מיהא פנים חדשות באו לכאן כנלע"ד הקצרה והא דנו"ן כ"ש אם הלוקח הב' היה בפני הלוקח הא' כשלקחה וא"ל אתן לך כו"ך היום הרדב"ז ח"ג שבב' סי' ז"ן ופשוט הוא וע"ע במקו' בפ' שם דק"ג ע"ב מהס' בד"ה נו"ן באמו' וכו' מ"ש בשם תוס' שאנץ וגי' תוס' ע"ש אעפ"י שהא' נתאנה ע"ש ועיין בדברי הרא"ש בפ"ק דב"ק במ"ר לדף ח' גבי דאין לו מלפניו וכו' ובתשו' הרב עדות ביעקב סי' כ"ד ע"ש: