אור ברסלב

ספר מקבים א (תרגום כהנא)

פרק י

פרק ט

א ובשנת שישים ומאה עלה אלכסנדר בן אנטיוכוס אפיפנס וילכוד את עכו ויקבלוהו וימלך שם:

ב וישמע דמיטריוס המלך ויאסוף חיל גדול מאוד ויצא לקראתו למלחמה:

ג וישלח דמיטריוס אל יונתן ספרים בדברים שלום לגדל אותו:

ד כי אמר נקדים לעשות שלום אתו בטרם יעשוהו עם אלכסנדר נגדנו:

ה כי יזכור את כל הרעות שעשינו לו לאחיו ולעם:

ו ויתן לו תוקף לאסוף חיל ולכין נשק ולהיות בן בריתו ואת בני התערובות אשר במצודה אשר להשיב לו:

ז ויבוא יונתן ירושלים ויקרא את הספרים באזני כל העם והאנשים מן המצודה:

ח וייראו יראה גדולה כי שמעו כי נתן לו המלך תוקף לאסוף חיל:

ט וישיבו האנשים מן המצודה ליונתן את בני התערובות וימסרם להוריהם:

י וישב יונתן בירושלים ויחל לבנות ולחדש את העיר:

יא ויאמר לעושי המלאכת לבנות החומות והר ציון מסביב אבני מחצב למבצר ויעשו כן:

יב ויברחו הנכרים אשר היו במבצרים אשר בנה בקחידס:

יג וינח כל איש את מקומות וילך אל ארצו:

יד רק בבית צור נשארו אחדים מן העוזבים את התורה ואת המצוות כי הייתה [להם] למנוס:

טו וישמע אלכסנדר המלך את כל הדברים אשר שלח דמיטריוס ליונתן ויספרו לו את המלחמות ואת הגבורות אשר עשה הוא ואחיו ואת התלאות אשר מצאום:

טז ויאמר הנמצא כזה גבר אחד ועתה נשימה אותו אוהב ובן בריתנו:

יז ויכתוב ספרים וישלח אליו כדברים האלה לאמור:

יח המלך אלכסנדר לאחיו יונתן שלום:

יט שמענו עליך כי איש גיבור חיל אתה ונאה לך להיות אוהבנו:

כ ועתה העמדנוך היום לכהן גדול לעמך ואוהב המלך תִקרֵא ׀ וישלח אליו ארגמן ועטרת זהב ׀ ולהשכיל באשר לנו ולשמור אהבה אלינו:

כא וילבש יונתן את מעיל הקודש בחודש השביעי בשנת ששים ומאה בחג הסוכות ויאסוף חיל ויכן נשק רב:

כב וישמע דמיטריוס את הדברים האלה ויעצב מאוד ויאמר:‏[1] מה זאת עשינו כי הקדימנו אלכסנדר להקים אהבה עם היהודים להתחזק:

כג אכתוב גם אני אליהם דברי תנחומים וגדולות ומתנות למען יהיו אתי לעזר:

כד וישלח אליהם כדברים האלה:

כה המלך דמיטריוס לעם היהודים שלום:

כו את אשר שמרתם אתנו את בריתותיכם ותישארו באהבתנו ולא התחברתם לאויבינו שמענו ושמחנו

כז ועתה הישארו עוד לשמור אלינו אמונה וגמלנו לכם טובות חלף הטובות אשר תעשו איתנו:

כח והנחות רבות נעשה לכם ונתנו לכם מתנות:

כט ועתה אני מתיר אתכם ושומט לכל היהודים מן המסים וערך המלח וממסי הכתר:

ל ושלישית הזרע וחצי פרי העץ אשר ייפול לי לקחת אני מניח מן היום והלאה לקחת מארץ יהודה ומשלושת הגלילות אשר חוברו אליה מן בשומרון והגליל למן היום הזה ועד עולם:

לא וירושלים תהיה קדושה וחפשיה וגבולה מן המעשרות ומסים:

לב אני מניח גם את תוקף המצודה אשר בירושלים ונותן לכהן הגדול למען ישים בה אנשים אשר יבחר בהם לשמרה:

לג וכל נפש היהודים אשר הובלה בשבי מארץ יהודה לכל מלכותי אני משלח חפשי חינם וכולם יניחו את מסיהם וממקניהם:

לד וכל החגים והשבתות וראשי החודשים וימי המועדים ושלושה ימים לפני החג ושלושה ימים אחר החג יהיו כולם ימי חופש והנחה לכל היהודים אשר במלכותי:

לה ולא יהיה כוח לאיש לנגוש ולאלץ איש מהם לכל דבר:

לו וכתבו מן היהודים בחיל המלך כשלושים אלף איש וניתן להם שכר כאשר יגיע לכל חיל המלך:

לז והועמדו מהם במבצרי המלך הגדולים ומהם יועמדו על צרכי המלכות אשר לאמונה ואשר עליהם והראשים מהם יהיו והלכו בחוקותיהם וכאשר ציווה המלך בארץ יהודה:

לח ושלושת הגלילות אשר חוברו ליהודה מארץ שומרון מחבר אנוכי ליהודה אשר יחשבו להיות לאחד ולא ישמעו לשלטון אחר כי אם לכהן הגדול:

לט ואת עכו ואת הארץ הבאה אלי נתתי מתנה לבית המקדש אשר בירושלים להוצאה הנחוצה במקדש:

מ ואנוכי נותן שנה שנה חמישה עשר אלף שקל כסף מתבואת המלך מן המקומות הבאים:

מא וכל העודף אשר לא נתנו הפקידים כבשנים הראשונות יתנו מעתה למלאכת הבית:

מב ומלבד אלה חמשת אלפי שקל כסף אשר היו לוקחים כבשנים הראשונים מצרכי המקדש דבר שנה בשנה גם אלה הונחו כי לכהנים העובדים הם:

מג וכל אשר ינוס למקדש אשר בירושלים ולכל גבולו הרחיב למלך וכל דבר ינקה הוא וכל אשר לו במלכותי:

מד ולהבנות ולהתחדש מלאכת המקדש וההוצאה תינתן מתבואת המלך:

מה ולהבנות חומות ירושלים ולבצר מסביב וההוצאה תינתן מתבואת המלך ולבנות החומות ביהודה:

מו וכשמוע יונתן והעם את הדברים האלה לא האמינו להם ולא קיבלו כי זכרו את הרעות הגדולות אשר עשה בישראל ועינה אותם מאוד:

מז וירצו באלכסנדר כי הוא היה להם ראשון לדברי שלום ויעזרו לא כל הימים:

מח ויאסוף אלכסנדר חיל רב ויחן לקראת דמיטריוס:

מט ויאסרו מלחמה שני המלכים וינס מחנה דמיטריוס וירדוף אחריו אלכסנדר ויגבר עליהם:

נ ותחזק המלחמה מאוד עד בוא השמש ויפול דמיטריוס ביום ההוא:

נא וישלח אלכסנדר אל תלמי מלך מצרים מלאכים בדברים האלה לאמור:

נב כבר שבתי למלכותי ואשב על כסא אבותיי ואתפוש את הממשלה ואגוף את דמיטריוס ואכבוש את ארצנו:

נג ואאסור אתו מלחמה וינגף הוא ומחנהו על ידנו ונשב על כיסא מלכותו:

נד ועתה נקימה אהבה בנינו ועתה תן לי בתך לאשה והתחתנתי לך ונתתי לך מתנות ולה הראויות לך:

נה ויען תלמי המלך לאמור ברוך היום אשר בו שבת לארץ אבותיך ותשב על כיסא מלכותם:

נו ועתה אעשה לך אשר כתבת ופגשתני בעכו למען נתראה והתחתנתי לך כאשר אמרת:

נז ויצא תלמי ממצרים הוא וקליאפטרה בתו ויצא לעכו בשנת שתים וששים ומאה:

נח ויפגשהו אלכסנדר המלך ויתן לו את קליאופטרה בתו ויעש את משתהָ בעכו כדרך המלכים בכבוד גדול:

נט ויכתוב אלכסנדר המלך אל יונתן לצאת לפניו:

ס וילך בכבוד לעכו ויפגוש את שני המלכים ויתן להם כסף וזהב ולאוהביהם ומתנות רבות וימצא חן לפניהם:

סא ויאספו נגדו אנשי בליעל מישראל אנשים פושעים להתאונן עליו ולא שמע אליהם המלך:

סב וימו המלך ויפשיטו את יונתן את בגדיו וילבישוהו ארגמן ויעשו כן:

סג ויושיבהו המלך על ידו ויאמר לשריו צאו אתו אל רחוב העיר וקראו כי איש אל יתאונן עליו בכל דבר ואיש אל יעציבהו בכל דבר:

סד ויהי כאשר ראו המתאוננים את כבודו כאשר קרא לפניו הקורא והוא מלובש ארגמן וינוסו כולם:

סה ויכבדוהו המלך ויכתבהו מן האוהבים הראשונים וישימהו שר צבא ושר פלך:

סו וישב יונתן ירושלים בשלום ובשמחה:

סז ובשנת חמש וששים ומאה בא דמיטריוס בן דמיטריוס מכרתים לארץ אבותיו:

סח וישמע אלכסנדר המלך ויתעצב מאוד וישב לאנטיוכיה:

סט ויעמד דמיטריוס את אפולוניוס אשר היה על שדה ארם ויאסוף חיל רב ויחן על יבנה וישלח אל יונתן הכהן הגדול לאמור:

ע אתה לבדך התקוממת נגדנו ואני הייתי ללעג ולקלס בגללך ולה תראה תקפך נגדנו על ההרים:

עא ועתה אם תבטח בחילך רד אלינו אל העמק ונשפטה שם כי אתו חיל הערים:

עב שאל ולמד מי אני והנשארים העוזרים לנו ואמרו אין לכם מעמד רגל בפנינו כי פעמיים נגפו אבותיך בארצם:

עג ועתה לא תוכל לעמוד כנגד סוס וחיל זה בעמק אשר אין שם אבן ולא צור ולא מקום לנוס:

עד וכשמוע יונתן את דברי אפולוניוס ויסער לבו ויבחר עשרת אלפים איש ויצא מירושלים ויצא לפניו שמעון אחיו לעזרתו:

עה ויחן על יפו ויסגרו בעדו האנשים מן העיר כי מצב אפולוניוס בימו וילחמו אותה:

עו ואנשים מן העיר יראו ויפתחו וימשול יונתן ביפו:

עז וישמע אפולוניוס ויערוך שלושת אלפים סוס וחיל רב וילך אשדודה כמו עובר ויסוג אל העמק כי היה לו המון פרשים ויבטח בהם:

עח וירדוף אחריו אשדודה ויאסרו המחנות המלחמה:

עט וישאר אפולוניוס אלף פרשים בהחבא מאחוריהם:

פ וידע יונתן כי יש מארב מאחוריו ויסובו את מחנהו וישפכו את החיצים בעם מן הבוקר עד הערב:

פא והעם עמד כאשר ציווה יונתן וילאו סוסיהם:

פב וינהג שמעון את חילו וילחם עם הגדוד והפרשים עייפו וינגפו מפניו וינוסו:

פג והפרשים נפוצו בעמק וינוסו אשדודה ויבואו לבית דגון היכל אלילם להינצל:

פד וישרוף יונתן את אשדוד ואת הערים אשר סביבותיה וייקח את שללן ואת היכל דגון ואת אשר נסו אליו שרף באש:

פה ויהיו הנופלים בחרב עם השרופים כשמונת אלפים איש:

פו ויסע משם יונתן ויחן על אשקלון ויצאו האנשים מן העיר לפניו בכבוד גדול:

פז וישב יונתן ירושלים עם האנשים אשר אתו ולהם שלל רב:

פח ויהי כשמוע אלכסנדר המלך את הדברים האלה ויוסף עוד לכבד את יונתן:

פט וישלח לו קרס זהב כמשפטו לתת לשארי המלכים וייתן לו את עקרון ואת כל גבולה לנחלה:

תוכן העניינים

ספר מקבים א (תרגום כהנא)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה